אימפריה חב”דית מפוארת בקזחסטן

‘ לפני 27 שנים, כאשר הרב ישעי’
כהן סיפר לאמו על ההצעה
שקיבל לנסוע לשליחות לאלמא
אטא – היה זה בגדר חלום פרוע. קזחסטן
של הימים ההם הייתה מדבר שממה יהודי
לכל דבר ועניין. זה דרש ניתוק כמעט מוחלט
מהמשפחה ומהקהילה החב”דית. בכל רחבי
המדינה הענקית הזאת, שהיא התשיעית
בגודלה בעולם, טרם נפתח בית חב”ד אחד.
ודווקא משום כך החליט הרב כהן לנסוע
לקזחסטן! 

הרב ישעי’ כהן מספר, כי בשנת תשנ”ד,
כאשר חסידים בכל רחבי תבל חרדו
לבריאותו של הרבי, ניגש אליו ידידו הרה”ח
ר’ יעקב קובעטשעק, ואמר לו שחייבים
לעשות משהו מיוחד בשביל הרבי, לפתוח
בית חב”ד במדינה חדשה, שאין בה שום
פעילות חב”דית. הוא בדק ומצא, שבמדינת
קזחסטן, היכן שאביו של הרבי חי ופעל
בשנותיו האחרונות, ובה נמצא ציונו
הקדוש – אין עדיין שליח של הרבי. ‘מה
דעתך לנסוע לשם, ולהשאר שם עד שמשיח
מגיע?’, הוא שאל, והרב כהן השיב בהסכמה
ללא היסוס. “בתחושה של הימים ההם, היה
ברור שמשיח ממש ‘מעבר לפינה’, לא חלמנו
כמובן שיעבור חצי יובל ועדיין נהיה כאן”…
הרב כהן קיווה להגיע לקזחסטן לפני חג
הפסח תשנ”ד, עם כל המצות והיין עבור
ה’סדר’, אך בפועל, בהשגחה פרטית, הגיע
לראשונה ל’אוהל’ של רבי לוי יצחק, רק ביום
השני של חול המועד, בדיוק ביום הולדתו
של צדיק זה… “היישר משדה התעופה
נסענו לאוהל של רבי לוי יצחק”, מספר הרב
כהן. “כל זאת הודות לסיועו של יו”ר וועד
השלוחים השליח ורבה הראשי של רוסיה
הרה”ח הרה”ג הרב דובער לאזאר שי’,
ובליוויו של הרה”ח הרב אבא דוד גורביץ’
שי’ שכיהן כשליח ורבה של אוזבקיסטאן.
בכוחו של המרא דאתרא, רבי לוי יצחק
את ההלם הראשון ממצבה הרוחני של
הקהילה, קיבלו השלוחים הצעירים בביקורם
הראשון בבית הכנסת, שנערך בשבת. במשך
השבוע בית הכנסת היה סגור, ונאמר להם
כי המקום נפתח רק בשבת בשעה 10:00 עד
השעה .12:00 כאשר הגיעו, ראו את גודל
הנזק הרוחני הגדול שנגרם ליהודי הקהילה
במשך שבעים שנות קומוניזם. “הם היו
צמאים לכל פיסת מידע על יהדות!”, מספר
הרב כהן. 

איך התמודדתם עם הקשיים?
הרב ישעי’ כהן: “כאשר שליח יודע
ומרגיש את השמחה של הרבי מפעולותיו
– זה נותן את הכוח לעבור את כל הקשיים.
בשליחות שלנו, בעיר בה טמון אביו של
הרבי, הרגשנו בכל רגע את עוצמת הנחת-
רוח של הרבי. 

“פעם סיפר מזכירו של הרבי, הרב בנימין
קליין, מה הייתה תגובת הרבי כאשר קיבל
מסמך עם חתימת אביו רבי לוי יצחק.
למרות שלא היה מדובר בכתב-יד-קודש,
אלא סה”כ חתימה – הרבי נעמד, לבש
את הסירטוק חבש כובע וחגר גארטל,
ורק אז עיין בחתימה. הסיפור הזה, ועוד
סיפורים אחרים ידועים על מידת כיבוד
ההורים המדהימה של הרבי – המחיש לי
עד כמה גדול התענוג של הרבי מכל פעולה
טובה הנעשית בעיר בה חי אביו את ימיו
האחרונים, מתוך מסירות נפש, ושם מנוחתו
כבוד”.

הרב כהן, שבכל פעם שהוא מדבר על רבי
לוי יצחק, מקפיד להוסיף את התואר “המרא
דאתרא”, מרגיש זכות עצומה בהקמת מפעל
השליחות על האדמה הספוגה בדמעותיו