הרה”ח ר’ יוסי כהן הידוע לכלל חסידי חב”ד בעולם ביכולתו להרקיד אלפים בשמחת בית השואבה. >> מזה עשרות שנים הוא מקפיד להגיע בעצמו להשתטח על ציונו הקדוש של אביו של הרבי ביום ההילולא כ’ אב >> כעת, בפעם הראשונה הוא פותח את צפונות לבו, ומספר על ישועות שראה ב’ציון’ רבי לוי יצחק, על העזרה שלו לשלוחי המלך, ומשתף בגאווה אודות בתו וחתנו שממשיכים בעוז את השליחות בקזחסטן
אורי רווח
הרה”ח ר’ יוסי כהן הידוע לכלל חסידי חב”ד בעולם ביכולתו להרקיד אלפים בשמחת בית השואבה. >> מזה עשרות שנים הוא מקפיד להגיע בעצמו להשתטח על ציונו הקדוש של אביו של הרבי ביום ההילולא כ’ אב >> כעת, בפעם הראשונה הוא פותח את צפונות לבו, ומספר על ישועות שראה ב’ציון’ רבי לוי יצחק, על העזרה שלו לשלוחי המלך, ומשתף בגאווה אודות בתו וחתנו שממשיכים בעוז את השליחות בקזחסטן
אורי רווח
זה היה במהלך הלידה של אחד מילדיו של הקלידן המיתולוגי ר’ יוסי כהן. אשתו הייתה בבית הרפואה לקראת לידה. תוך כדי בדיקות, עדכן הרופא את ר’ יוסי ואשתו שמשהו לא בסדר, וכי יש להתכונן לניתוח.
“זה קרה באמצע הלילה. נבהלנו מעט”, משחזר ר’ יוסי כהן. “התקשרתי לאחי, הרב ישעיה אלעזר הכהן, השליח בקזחסטן, וביקשתי שייגש בדחיפות לציון של ר’ לויק כדי להתפלל לרפואת אשתי וללידה קלה. אחי יצא מיד לכיוון האוהל – והישועה הגיעה מיד. תוך זמן קצר הכל הסתדר, והייתה לידה רגילה”.
ר’ יוסי כהן הידוע לכלל חסידי חב”ד בעולם בכשרונו המוזיקלי וביכולתו להרקיד אלפים – הוא תומך נלהב בפעילות של שליחי הרבי בקזחסטן, שם טמון רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי. מדי שנה הוא מקפיד להגיע בעצמו להשתטח על ציונו הקדוש של אביו של הרבי ביום ההילולא כ’ אב, ואיך לא? לנגן ולהרקיד את הקהל באירוע ההילולא המרכזי ברחבת בית חב”ד – עשר דקות הליכה מהאוהל הקדוש.
“כל מי שתורם מממונו, מגופו ומנפשו לרבי לוי יצחק, זוכה להתברך מהברכות של הרבי בבניי, חיי, ומזוני רוויחי, ומצליח בכל מעשי ידיו”, מדגיש הקלידן המיתולוגי בהתרגשות רבה: “ויש לי קבלות מהשטח”…
מרקיד את הרחוב
ר’ יוסי כהן, אבא ל-12 ילדים בלעה”ר וסב לנכדים רבים.
כבר בתור ילד התחיל לנגן על קלידים, וגילה כשרון מוזיקלי יוצא דופן. כשבגר, הצטרף לפעילות במחנות הצבא ודאג לשמח חיילים בבסיסי צה”ל.
הוא התחתן בשכונת המלך עם רעייתו חני (לבית גילרנטר). “בהשגחה פרטית זכינו שהרבי יהיה נוכח בחופה שלנו”, הוא אומר ועיניו מצטעפות בגעגוע לימים ההם. “היא נערכה בדיוק כשהרבי חזר מהאוהל, והרבי חלף במקום. בהמשך אף זכינו לברכת חתן וכלה מפי הרבי, כשעמדנו בסמוך לחדרו הק'”.
אחרי החתונה, ניסה להתפרנס מהפעלת מכונות שתייה בארצות הברית, אך ההכנסות לא היו כפי שציפה ולא הספיקו. “אשתי הציעה לי לנצל את הכשרון המוזיקלי שלי, ולנגן באירועים. “התחלתי לנגן בשבע ברכות ומשם בחתונות והלאה לאירועים גדולים כמו שמחת בית השואבה. מאז, מזה 35 שנה שאני מנגן ומשמח רבבות יהודים”, אומר ר’ יוסי בראיון שהוא מעניק לקראת ההילולא של רבי לוי יצחק שניאורסון, אליה הוא צפוי להגיע גם השנה יחד עם עוד אלפים רבים מכל העולם.
דומה שאין חסיד חב”ד שאינו מכיר את המראה של אלפי החסידים הרוקדים ברחוב קינגסטון בשמחת בית השואבה המרכזית. אלו מראות בלתי נשכחים. כשאנו מזכירים לו זאת, עיניו של ר’ יוסי ניצתות ביקוד התלהבות.
“לראות את האנשים רוקדים וקופצים משמחה, זה נותן הרבה אנרגיה”, הוא משתף בחוויה שלו מהזווית שלו על הבמה. “הרבי רוצה שהרחוב ירקוד, ואני קיבלתי את הזכות לשמח את עמך ישראל. זה נותן לי חיות לכל השנה כולה”.
האם אתה מודע להשפעות של הנגינה שלך?
“אני מקבל כל הזמן תגובות”, הוא אומר. “יום אחד, חצי שעה לפני הדלקת נרות שבת, אני מקבל שיחת טלפון. ‘זה יוסי כהן?’ שואל האיש מעבר לקו. כשהשבתי בחיוב, הוא מתחיל לספר את סיפורו.
“הוא אומר שבשלוש השנים האחרונות הוא מגיע לשמחת בית השואבה בקראון הייטס. הוא גר צדק והריקודים שימחו אותו, שינו את חייו ועוררו אותו להתקרב עוד יותר לבורא. כעת הוא ביקש שאנגן בחתונה שלו, וכמובן הסכמתי. היום הוא בעל משפחה עם ילדים חסידיים ועובד בישיבה”.
ישנתי על הספסל, ופתאום שמעתי את הניגון של רבי לוי יצחק…
כאמור, ר’ יוסי כהן מקפיד מזה קרוב לשלושים שנים לנסוע לציון של רבי לוי יצחק ביום ההילולא שלו, גם בשנים שהדבר עלה לו במאמצים רבים או בעלויות גבוהות. אני שואל אותו: כיצד נוצר הקשר העמוק בינך לבין אביו של הרבי?
“אחי ר’ ישעיה נסע לקזחסטן בתור בחור, ומאז הוא משמש כשליח ועושה שם עבודת קודש נפלאה, ומחולל מהפכה של ממש.
“באחת השנים הראשונות לשליחותו, הוא הגיע אלי הביתה וביקש לכתוב ספר תורה לזכות בתו של הרב בערל לאזאר, השליח ורבה הראשי של רוסיה, שהיתה חולה מאוד. הוא ניסה לקדם זאת דרך השליחים ברוסיה, אך זה לא כל כך הצליח.
“ואז, ברגע אחד החלטתי שאני אתן לו את הספר, כולל הסופר, כולל הקלף והכתר. לסופר המומחה ר’ יוסי הניג לקח בערך שנה לכתוב את הספר. זה הסתכם ב-40,000 דולר (שהיה אז סכום נכבד מאוד, ואני לא הייתי גביר גדול…). וכך, בכ’ מנחם אב תשנ”ח הכנסנו ספר תורה באלמא אטא, שנה אחרי שנפתח בית הכנסת”.
אתה בוודאי זוכר את המעמד המיוחד והמרגש ההוא…
“אי אפשר לשכוח! האירוע התקיים בכ’ מנחם אב תשנ”ח ואליו הגיע קהל גדול, בהם כמובן הרב לאזאר. כמו כן השתתף השגריר הישראלי ונציגים בכירים מן העיריה. ברגע מסויים הלכתי לנוח על אחד הספסלים. הייתי עייף מאד. לפתע התעוררתי לקול ניגון של ר’ לויק שנוגן על ידי חצוצרות התזמורת הצבאית של העירייה שהגיעה במיוחד, וזה פשוט ריגש אותי.
“את ההתוועדות של יום ההילולא המשכנו אל תוך שבת קודש, ומאז התחזק בי הקשר לאבא של הרבי, וזכיתי לתמוך הרבה מאוד בפעילות”.
תוכל לשתף אותנו בפעילות שאתה שותף לה?
“זכיתי לרכוש בניין ובו אולם גדול שבו מתקיימות סעודות השבת והחגים בו גם מתקיימים ה’סדרים’ הציבורים בפסח לרווחת הקהילה ובו נחגגות שמחות בקהילה, ברית מילה, בר מצוה ואפילו חתונות.
“הייתה לי גם הזכות לרכוש טנק מבצעים רב תכליתי. הוא נוסע בין הקהילות השונות, מגיע לפינות רחוקות, ובסוכות הוא משמש כסוכה ניידת. תקופה מסוימת אף שילמתי משכורות לשלוחים שפעלו באלמא אטא.
“וכמובן – מדי שנה אנחנו שותפים למגבית השנתית של יום ההילולא כ’ אב, כפי בקשתו הנפשית של הרבי לתרום לעילוי נשמת אביו שמסר נפשו על הפצת היהדות”.
כמו שאמרת קודם, אינך ‘גביר’, ובכל זאת אתה עומד בחזית הנתינה. מה מחבר אותך כל כך חזק?
“נקשרתי מאוד לרבי לויק שמסר את נפשו למען היהודים, מבלי להתפשר על קלה כבחמורה, והוא אף שילם על כך מחיר כבד, כבד מאוד.
“בנוסף – רבי לויק הוא האבא של הרבי, והרבי כידוע מוקיר ומכבד במיוחד את מי שעוזר לאבא שלו. זוכים לכל הברכות שהרבי מברך. זה דבר שקשה לוותר עליו… אני רואה את ההצלחה הגדולה בנגינה שלי בזכות התרומות שלי לאבא של הרבי. הרבי מברך וב”ה הברכות מתקיימות בשפע”.
הבנתי שאתה עצמך מכיר אישית מקרי מופתים הקשורים באבא של הרבי?
“מופתים הקשורים למי שסייע לעניינים של אבא של הרבי… אני מכיר סיפורים רבים כאלה, אך אספר לך אחד או שניים:
“חברי כיתה של החתן שלי – המשמש בעצמו שליח באלמא אטא – היו נוסעים בקביעות בימים הסמוכים לכ”ד טבת לקברי הרביים. אולם לאחר שפרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, החליטו לנסוע במקום זאת לציון של רבי לוי יצחק.
“בקבוצה זו היה אברך נשוי ש-13 שנה שלא זכה להיפקד בילדים. הוא הגיע עם הקבוצה להתפלל בציון הקדוש באלמא אטא, שפך את לבו, ושנה לאחר מכן לא הצליח לנסוע; שכן הוא היה עסוק בהכנות לברית המילה של בנו שנולד לו בשעה טובה”…
“אני יכול לגלות לך, שיש יהודי, חבר קהילה באלמא אטא שמתחיל את היום שלו בביקור בציון של אביו של הרבי. אין יום בלי שהוא נמצא שם.
“בפעם הראשונה שביקר באוהל הקדוש, הוא עבר חוויה מטלטלת. זו היתה הפעם הראשונה בחייו שביקר בקברי צדיקים, דבר קדוש ורחוק ממציאות החיים בה גדל ואותה הכיר. הוא בכלל לא חשב שאי פעם בחייו יגש ו”יטריח נשמות”, כלשונו…
“כשיצא משם, התקשר לסעדיה חתני שגר באלמא אטא, ושאל אם יש להם מנה מיותרת של ארוחות ערב… זו כבר הייתה שעת לילה מאוחרת. למרות זאת, הם פתחו בשמחה את ביתם לפניו, אך יחד עם זאת הם תמהו מאוד על הבקשה המפתיעה.
“עם כניסתו לביתם, התנצל על הטרחה ועל השעה המאוחרת. הוא הסביר שזה עתה יצא מהציון הקדוש, ופניו עדיין שטופות דמעות. לדאבונו בביתו אין אוכל כשר עדיין, אך לאחר שביקר אצל רבי לויק, הוא לא יכול עוד לאכול טרף…
“הוא חי אז עם גוייה, ובאיזה שהוא שלב התחזק, והחליט ללבוש ציצית.
“אשתו שאלה אותו לפשר הציצית והוא הסביר לה שהוא יהודי, והוא מתחזק בקיום המצוות, ומשום כך החליט ללבוש ציצית שעניינה לעורר אותו בדרכי השם. הוא הוסיף כי הוא לא מוכן לוותר על הציצית, יהיה מה שיהיה.
“האישה הגויה לא קיבלה את ההסבר והציבה לו תנאי: ‘או אני או הציצית’. היהודי לא חשב פעמיים. הוא העדיף לוותר עליה מאשר על הציצית – ועזב את הגוייה”…
כשמדברים עם ר’ יוסי כהן על בתו וחתנו, שקיימו בגופם את ה”לך לך לארצך” בשליחות הרבי, אי אפשר שלא להבחין בהתרגשות הנמסכת שלו. הוא בהחלט רווה נחת, והרבה.
“זה היה בערך שנה אחרי הנישואין של בתי מינה לאה, היא חלתה מאוד. כהרגל המשפחה, התפללו עליה בציון הקדוש של רבי לוי יצחק. ב״ה, עם הברכות של הרבי היא החלימה.
“באותה העת, טרם היו להם ילדים והזמן הזה שימש כהזדמנות פז לחתני ר’ סעדיה להתקדם בתחום השחיטה, ולקחת חלק בשליחות של הרבי באלמא אטא”.
כשבני הזוג ביקשו לצאת בפועל לשליחות, בחירת המקום אך היתה טבעית להם, ולא רק בגלל שהדוד הרב ישעיה כהן מכהן כשליח ראשי במדינה. הקשר העמוק עם קזחסטן הוא גם מצד החתן ר’ סעדיה.
הסבא-רבא שלו, הוא החסיד הרב הילל ליברוב, ששימש כרב ושליח במחתרת באלמא אטא לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק לאורך עשרות שנים, עד שנת תשמ”ג. במשך שנים אלה הוא שחט עבור הקהילה והנהיג אותם במסירות נפש.
ההחלטה של בני הזוג לצאת לשליחות, נפלה ביום כ’ מנחם אב תשע”ה.
תשעה חודשים מיום זה, נולדה להם בתם הראשונה מריאשה תחי’. כמה שנים לאחר מכן, בעיצומו של יום ההילולא כ’ אב, נולדה בתם הנוספת, מנוחה רחל תחי׳.
“בתי וחתני זוכים ב”ה לקחת חלק בשליחות הקודש והברכות ממשיכות”, מספר ר’ יוסי כהן. “ר’ סעדיה משמש כשוחט, ומלמד שיעורי תורה בבתי הכנסת. לפעמים הוא צועד בשבת מרחק של שעה וחצי לבית הכנסת השני שנמצא במרכז העיר, במטרה לזכות יהודים בדברי תורה. הוא אף מכין בעצמו יין לקידוש עבור יהודי קזחסטן, שכן שם אי אפשר ללכת לסופרמרקט ולרכוש יין כשר…
מהו בית הכנסת השני שישנו באלמא אטא?
“מדובר בקבוצה של יהודים שנמנעים מלנסוע לבית כנסת ברכב, ומזה נולד רעיון לפתוח עוד סניף במרכז העיר, כדי להקל על היהודים שגרים באיזור.
“אחד היהודים במקום, מרדכי שמו, הציע לשלוחים מקום שהתפנה שישמש עבור בית כנסת. ואכן, חתני והשלוחים האחרים הולכים לשם למסור שיעורי תורה ולערוך תפילות. בתי מינה לאה אחראית על פעילויות בתחום חינוך הילדים ונשי חב”ד”.
מה המסר שלך לציבור הקוראים?
“צריך לזכור שיהדות אלמא אטא זה עניין של רבי לוי יצחק שכיהן כמרא דאתרא האחרון, וממילא זה עניין של הרבי. הרבי ביקש שיעזרו לאביו, ומי שיסייע בכך – יזכה לכל הברכות המתבקשות. אני יכול להעיד על כך מניסיון אישי…”
