ב”ה ימי הספירה, תשל”ו
ברוקלין, נ.י.
הנערה מרת…
ניו יורק, נ.י.
ברכה ושלום:
הנני לענות על מכתבך מיום ה-29 באפריל. אם תואילי להודיע לי את השם העברי שלך, וכן את השם העברי של אמך, כנהוג, אזכור אותך בתפילה לברכות השם במה שאת צריכה.
בנוגע לשאלתך למה לפעמים קורים לאדם דברים בלתי רצויים, וכו’. לעיתים קרובות צויין שזה לא צריך להיות מפתיע שבן-אדם לא יכול להבין את דרכי השם. בתור דוגמה פשוטה: לא היינו מצפים מילד קטן שיבין את המחשבה של חכם גדול, אף-על-פי ששניהם בני-אדם והשוני ביניהם הוא רק יחסי במונחים של גיל וידע, ובהחלט ייתכן שיום אחד הילד עשוי להיות חכם גדול יותר מהאדם שהוא לא מבין אותו. על-אחת-כמה-וכמה שזה כך במקרה של בן-אדם ביחס לאלוקים, שם השוני הוא מוחלט לגמרי, השוני בין נברא לבורא. עם זאת, אף-על-פי ששום בן-אדם לא יכול להבין תמיד את דרכי השם, ברור שכל מה שקורה לאדם נועד בסופו-של-דבר לטובתו, גם אם ברגע זה הוא לא יכול להבין את זה לגמרי. בעצם, אמונה וביטחון אלה באלוקים ובכך שהוא יתברך טוב ומושלם, הם כשלעצמם מהווים ערוץ להשיג תובנות עמוקות יותר להיות מסוגל להבין את מה שקורה באופן יותר מלא והרבה יותר מוקדם.
נקודה נוספת – וזוהי המטרה העיקרית של מכתב זה – היא להדגיש בפנייך את הצורך לעשות כל מאמץ להימנע מלהיות שרוי במצב-רוח מן הסוג שבו מכתבך נכתב, ולסלק לא רק הרגשה של דכאון אלא גם של עצבות, ככל שזה עשוי להיראות קשה להשגה. אחת המחשבות שיכולות להיות מועילות במצב כזה היא הידיעה שישנם הרבה אנשים במצבים דומים או אפילו במצבים יותר קשים, אשר היו מסוגלים להתגבר על הקשיים שלהם על-ידי נחישות מוחלטת וכוח-רצון, ועל-ידי ריכוז תשומת הלב והמאמצים שלהם בעניינים שהם במסגרת ההישג שלהם ויכולים להוות מקור לסיפוק אשר לא רק חיזק את מצב-הרוח שלהם אלא גם שימש אמצעי לגרום שיפור בבריאות הגוף שלהם.
במקרה שלך, אחת האפשרויות יכולה להיות מעורבות בכמה פעולות שיכולות להתבצע באמצעות תקשורת טלפונית, או כתיבה במכונת-כתיבה, וכדומה, שאז הקשיים שאת מזכירה כמו בקשר לכושר-ראייה, וכו’, לא כל-כך יהוו מאמץ.
ייתן השם שתהיינה לך בשורות טובות לדווח עליהן.
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
