ה ז’ תמוז, תשל”ב
ברוקלין, נ.י.
מר חיים זליג ווק
וושינגטון, די.סי.
שלום וברכה:
זה עתה קיבלתי דיווח מלוס-אנג’לס, באמצעות הטלפון, על האירוע המוצלח שהם חגגו אתמול, ועד כמה שתרמת להצלחתו על ידי השתתפותך האישית ונאומך המעורר, שללא ספק עשה רושם על הקהל.
במיוחד הייתי מרוצה מכך שהיתה לך הזדמנות לבוא במגע ישיר עם חב”ד בעבודתה בשטח שאפשר בהחלט להגדירו כ”שדה-קרב”. בוודאי הרגשת את המאבק הנמרץ שחייב להתנהל נגד השפעה שלילית אשר מעיקה על הנוער היהודי במיוחד בחלק זה של מדינתנו. למרבה הצער, כוחות שליליים אלה צברו לאחרונה עוצמה, וכנראה לא חסרה להם תמיכה כלכלית, וכו’, דבר שעושה את הקרב קשה הרבה יותר.
מצד שני, נסיבות אלה עצמן גם מטילות אחריות גדולה יותר על כל אחד ואחד מאיתנו לסייע להצלת הנוער שלנו, במיוחד לאור הקביעה של חז”ל ש”כל המציל (אפילו) נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא”.
בוודאי הבחנת גם שהאנשים הצעירים, הפעילים שלנו שם, מייצגים סוג של “קיבוץ גלויות”, מכיוון שיש ביניהם ניו-יורקים, בוסטונים, וכו’, כולל גם כמה אנשים צעירים שרק לפני מספר שנים הגיעו מאחורי “מסך הברזל”. אנשים צעירים אלה חוו באופן אישי מסירות-נפש באופן יום-יומי, ולמרות שקשה להם להבין כיצד יהודים רבים יכולים להיות כל-כך אדישים לתורה ולמצוות במדינה של חופש והזדמנות כמו ארה”ב, לאחר שהם ראו מה יהודים מצליחים להשיג תחת הנסיבות וההגבלות הכי שליליות, למרות זאת הם לא מתייאשים מהמאמצים שלהם לסייע לנוער היהודי האמריקאי. בעצם, הם עושים זאת עם מסירות-הנפש האופיינית להם, משום שהם מוותרים על הזדמנויות טובות יותר וחיים קלים יותר – קלים גם ברוחניות – באזור ניו-יורק, שם היו יכולים להיות פעילים בדיוק באותה מידה בחינוך, וכו’, תחת נסיבות הרבה יותר מסייעות. ובכל זאת, הם יוצאים לקליפורניה לבצע את משימתם שם.
אני משגר לך את הערכתי הכנה על עזרתך החשובה, ואני שולח לך את איחוליי הלבביים שהקב”ה יברך אותך בהצלחה לנצל במידה מלאה את כל הכוחות שלך לעשות טוב, במיוחד לטובת הנוער שלנו, אשר ניצב כה נבוך על מפתן החיים, כאשר כל מאמץ להדריך אותם בכיוון הנכון ישנה את כל המסלול של החיים שלהם ושל הצאצאים שלהם בעתיד לדורות הבאים.
אני מנצל הזדמנות זאת להביע את העונג שלי מקבלת הספר שלך, “רוח המלחמה”. אני מבין שהוא גם התקבל יפה מאוד בלוס אנג’לס.
בדרישת שלום אישית חמה,
ובברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
