בני האדם חלוקים הם זה מזה בדברים רבים. ‘כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהן שוות’.
אחד הדברים המאפיינים הבדלים בחתך גדול של האוכלוסייה הוא תנועת הרצוא מול השוב.
יש אנשים שהם מסוג הרצוא, הכל אצלם בהתלהבות גדולה, ביציאה מההגבלות והכלים, משיכה למשהו מופשט ומיסטי.
לעומתם יש אנשי השוב – אנשים מיושבים, שאצלם הכל נעשה בהתיישבות, ובסדר והדרגה, מה שנקרא אפס הפרעות קשב וריכוז, הם אוהבים לרדת לפרטים ופרטי פרטים והכל בסדר מסודר.
לפי הקבלה שורש הדברים נמצא גם באנרגיה האלוקית המהווה את העולם:
ישנו האור האלוקי המצטמצם ויורד להיות בערך שיוכל להוות עולמות ונבראים, לעומת זאת יש באור גם תנועה ומצב של חזרה למהותו הפנימית והעצמית שהיה כלול במאור האלוקי עצמו, ורוצה לחזור הביתה לשורשו הראשון.
לפי הקבלה האור האלוקי שמהווה את העולם נמצא כל הזמן במחזוריות זו של רצוא ושוב.
המשמעות המעשית של כל הנ”ל היא שמשימת האדם בכוונה האלוקית בבריאה היא שאנו נשלב בין שני מצבים אלה:
בין תנועה של אנרגיות מטורפות התלהבות נעורים, וספונטניות טהורה, לבין סדר והדרגה, תהליכים מובנים, רוגע, וירידה לפרטים.
הדבר נרמז גם בסיפור הבריאה בפרשת בראשית, בשמותם של שני בניו של אדם הראשון קין ושת.
קין , לא נשאר ממנו ומזרעו המשכיות , ובעצם הוא מרמז על מצב של חוסר חיבור לעולם.
לעומתו, שת נקרא על שם שממנו נושתת העולם והאנושות.
תופעה מעניינת היא שלשניהם היה צאצא שקראו לו חנוך. אלא שאצל קין אותו חנוך בנה עיר ותרם לישוב העולם, לעומתו חנוך של שת נלקח מהעולם טרם זמנו.
הדבר בא ללמדנו שנדרש מאיתנו כל הזמן לשאוף לשילוביות ואחדות ההפכים:
מהאדם נדרש בחייו לדעת לשלב בין הרצוא לשוב.
כשאנו לומדים את אומנות הרצוא ושוב , אנו בעצם נעשים כלים להשראת השכינה שבכוחה ניתן לחבר הפכים ואנו זוכים להיות השלוחים שלה לבצע את הכוונה העליונה בבריאת העולם שעניינה להמשיך אורות גבוהים לתוך המציאות המוגבלת של העולם.
מקורות: מבוסס עפ”י “לקוטי שיחות” חלק לה שיחה ב
הרב אריק מלכיאלי הוא מרצה בכיר בארגון “מחנה משותף”. 054-8098613
