משנת חייו ופועלו

למעשה, רק הגוף של היהודי יכול להיות משועבד, אבל הנשמה האלוקית שלו היא חופשית במהותה. עם זאת, בעקבות המכשולים וההפרעות החיצונים והפנימיים, דרוש מאמץ מתמיד כדי לתת ביטוי לחופש הזה ולהגשים אותו • הרבי כותב

במשך שנים רבות התגורר מר ווק בוושינגטון ויחד עם פעילותו האישית הענפה במגוון תחומים להפצת יהדות, עזר כמיטב יכולתו להאדרת פעילותה של תנועת חב”ד העולמית • הפיסקה שבסוף המכתב הבא – המתייחסת להערה שכתב מר ווק בהקדמה לספרו “זה א-לי” – משקפת היטב את יחסו של הרבי אליו • הרבי כותב

אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ”עקרת-בית יהודיה רגילה”. להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר “רגיל”. לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, “היסוד של הבית” ♦ הרבי כותב

בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר

אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב

בנוגע למה שאתה מזכיר “אני מפחד מקדושה”, – וודאי שאין שום סיבה לפחד כיוון שהקדושה היא תכונה שהקב”ה העניק לעם היהודי שלנו כאשר הוא נתן לנו את התורה • הרבי כותב

בנוגע לאזכור שלך לגבי יחסי רבי-חסיד: ואהבת לרעך כמוך, זה כולל יהודי שהאדם מעולם לא פגש אותו בחייו לפני כן, ואפילו לא היה לו קשר איתו • הרבי כותב

זה לא מפתיע שהשכל האנושי אינו מסוגל לתפוס את הדרכים של ה’ ומדוע הוא צריך לקחת אנשים טובים שעשו מעשים טובים במשך כל חייהם וסייעו להפיץ אלוקות על פני האדמה על ידי הפצת התורה והמצוות • הרבי כותב