הרבי מליובאוויטש

אם צד אחד הוא האשם, בוודאי צריך להיות קל לתקן את זה • לעומת זאת, אם צד זה הוא הצודק, גם צריך להיות קל להיות מבין ואציל נפש, על מנת להבטיח שהשכינה העליונה תשכון בבית • הרבי כותב

מוצב צבאי שמתמודד עם לחץ גובר והולך, התשובה היא לא לנטוש את החזית, אלא להזעיק אנשי מילואים ותגבורות ♦ כך גם במקרה שמתייצבים מול אתגר אישי ♦ הרבי כותב

הפקות על אישים מהתנ”ך, מרשימים ככל שיהיו מנקודת המבט האמנותית, לא הצליחו בהיבט המהותי של הצגת דמות אמיתית • הרבי כותב

השנה נוסף עוד עניין: זו "שנה מעוברת", אשר הודות לכך שמתווסף בה עוד חודש,"מסתדר" חג הפסח כ"חג האביב". .. העניין של שנה מעוברת ידוע, ודובר

רק הצצה בפניו של הרבי גילתה כי משהו קורה כאן. הרבי פשוט עצם את עיניו והמשיך לדבר כאילו נמצא הוא במקום אחר

הוא כמעט נפל מהכסא מרוב תדהמה. “אני אתאיסט, אפילו בכיפור איני צם!” • אך הם בשלהם: “אתה יודע עברית וזה כבר הרבה מאוד, לכן מהיום תהיה אתה הרב שלנו ותקרא בתורה. לא נדרוש ממך להפוך למאמין או לקיים מצוות…”

ברוב המקרים, פשרות מערערות את היסודות המבניים של קיומו של האדם, למרות שהאדם שעושה את הפשרות עשוי שלא ללכת מעבר לפשרה בהחלטה הנחושה הראשונה. בפועל, ויתור אחד מוביל לויתור אחר • הרבי כותב

אנחנו יכולים רק לקוות ולהתפלל, ואכן, הננו בטוחים שמכיוון ש”התורה ניתנה לעשות שלום בעולם”, המאמצים הבלתי נלאים שלנו להפיץ שלום והרמוניה על ידי התורה, תורת חיים ותורת אמת, בסופו של דבר יניבו פירות במידה המלאה ביותר – “ודבר ה’ יקום לעד” • הרבי כותב

כשמרחיבים את הצער מעבר לצורך הנשמה למעלה מרגישה עצב על כך. שביעות רצון אמיתית יהיה לה כשהילדים שנשארו מאחור הולכים בדרך התורה והמצוות מתוך שמחה

יום הסתלקות הרבי הקודם, ויום עליתו לנשיאות של הרבי, שנה לאחר מכן. יום זה מציין עבור חסידי חב”ד ומוקירי פועלו של הרבי, זמן להגברת ההתקשרות לרבי לתורתו, ולדרכיו.

כשאני רואה את ההתעניינות שלך במשמעות הפנימית של התפילה, שהיא אחד משלושת העמודים שעליהם עומדים העולם הגדול (המקרוקוסמוס) והעולם הקטן זה האדם (המיקרוקוסמוס), אני בטוח שהצד של ההתמסרות שלך לעבודת התפילה נמצא ברמה הנכונה • הרבי כותב