הרבי מליובאוויטש

אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ”עקרת-בית יהודיה רגילה”. להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר “רגיל”. לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, “היסוד של הבית” ♦ הרבי כותב

בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר

“במשך השנים שחלפו מאז שהפסקת פעילות זו, כאשר העסקת את מוחך בכמה מחשבות נשגבות מאוד אודות הבאת שלום ושמחה לעולם כולו, אני מסופק האם אתה יכול להצביע על אדם אחד ויחיד אשר לעת עתה נושע בזכות ההרהורים הללו ” • הרבי כותב

במשך שנים רבות התגורר מר ווק בוושינגטון ויחד עם פעילותו האישית הענפה במגוון תחומים להפצת יהדות, עזר כמיטב יכולתו להאדרת פעילותה של תנועת חב”ד העולמית • הפיסקה שבסוף המכתב הבא – המתייחסת להערה שכתב מר ווק בהקדמה לספרו “זה א-לי” – משקפת היטב את יחסו של הרבי אליו • הרבי כותב

בנוגע למה שאתה מזכיר “אני מפחד מקדושה”, – וודאי שאין שום סיבה לפחד כיוון שהקדושה היא תכונה שהקב”ה העניק לעם היהודי שלנו כאשר הוא נתן לנו את התורה • הרבי כותב

אם יום הולדתו של כל אדם נחשב ליום גדול ול’ראש השנה’ הפרטי שלו, ודאי שיום הולדתו של צדיק ומנהיג גדול, נשיא הדור, הריהו יום שמחה לכל בית ישראל

הדבר היחיד ששימר את העם שלנו, הן ככלל והן כפרטים, היא הדבקות העקשנית במסורת של אבותינו הקדמונים. אף-על-פי שדבר זה היה כרוך לפעמים בקשיים, הגישה היתה תמיד גישה של “נעשה ונשמע” • הרבי כותב

אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב

כל תועלת נוספת שאת משיגה בחיזוק ופיתוח היהדות שלך עצמך.. בסופו של דבר יוכפלו פעמים רבות באווירת הבית, ובילדים ובנכדים לכל הדורות • הרבי כותב

הרבנית ע”ה היתה תעלומה גדולה בחייה, וגם לאחר פטירתה עדיין רב הנסתר על הנגלה. שביבים לדמותה של הרבנית חיה מושקא ע”ה – רעייתו של הרבי