זוגיות ומשפחה

שאלה: שלום רב יש לי ילדה עוד מעט בת שלוש, ממש מתקשה להרדם, לא בדרך נעימה ולא בדרך הקשוחה, רק אם מגיע 10 או 11

במרוץ החיים יש ואנו נתקלים בבשורות, לעיתים טובות ולעיתים שאינן טובות. * איך להתייחס אליהן? הכל עניין של מידתיות

“אם סמכות, אז שתהיה כאן סמכות אחת בלבד! אנחנו החלטתי ואתם תבצעו…”

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.

לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…

משפחה מעניקה בטחון. משפחה (באופן נורמלי) משרה עלינו בטחון. ובימים הללו, הילדים זקוקים ליותר זמן משפחתי וליותר בטחון. שיחות משפחתיות, משחקים בבית, וגם טיולים משפחתיים. בהקשר זה כדאי לזכור שאנו נמצאים בעיצומם של ימי החופש הגדול. הילדים שלנו חיכו לזמן הזה שבו נבלה ביחד..

יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?

אתם מבקשים שוב ושוב וילדיכם מצפצפים ולא שומעים? אתם מרגישים שלעיתים אין לכם מילה בבית? כיצד נגרום שהילדים ישתפו פעולה, מבלי לגרור אותם ולהתווכח איתם?..