חינוך

בני אדם אוהבים סדרי חיים ברורים ומוגדרים מראש, תוכנית עבודה בלתי כתובה שעל פיה תתנהל כל עשייתם, מעין בריח תיכון המייצב את כל שדרת התא המשפחתי.

יש בני אדם שאינם בנויים לעבוד מול זרקורי הסביבה, טוב להם עם אלמוניותם. הם יעדיפו את העשייה בצל והליכה בדרכים צדדיות. כל עוד אין להם צורך בכך, הם לא יגיחו אל אורו של עולם ויחיו את חייהם בצנעה.

כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו

הכל נגזר מההסתכלות על המתרחש, יש שיעדיפו להביט על העולם מבעד למשקפיים כהות ואחרים יעדיפו משקפיים ורודות

המיזוג הנכון בו האדם בוחן כל דבר בשכלו מתוך רגישות מתאימה, לא נותן לגלי מוחו לשעבד את גלגל הרגש

יש לי תינוקת בת חצי שנה היא מאוד אוהבת אותה
אבל לפעמים היא מציקה לקטנה גם היא מתחצפת אליי ואל בעלי במילים …

בתי בת השלוש גמולה מטיטולים כבר מזה כשנה אך עדיין מרטיבה בלילות ומשום כך עדיין משתמשת בטיטולים בלילה…

חשוב לזכור כי רבים הם המגיעים אל עולם חיי הנישואין ללא שהייתה בידם ההתנסות וההכשרה הראויים לשם ניהול תקין של חייהם כזוג וחלק בלתי מבוטל של תהליכי הלמידה באים אליהם ‘תוך כדי’ מרוץ החיים..

אחת ההבנות העיקריות בהתמודדות עם הגלות האישית והכללית היא ההבנה שלכל דבר יש תכלית וסיבה. שום דבר לא קורה “סתם”, בכדי שנסבול. בורא עולם מתכנן בקפידה כל ניסיון וכל התמודדות, וגם אם איננו מבינים, אנו מאמינים שלדברים יש תועלת ומטרה

כשבאים לחנך, ראשית יש לשדר אמפטיה, אני אתך ! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך, לתמוך ולכוון