חינוך

על מצבה אחת כתוב שטמון שם עסקן גדול ועל השנייה נכתב כי טמון שם ראש עיר מוצלח וכן הלאה.. הם כולם שם והעולם כלל לא עמד מלכת

כשמדובר בשכבת גיל הרך, הרי שכל התובנות משתנות. רמת הרגישות שואפת לגבהים ולעיתים אף השמים אינם גבול

שאלה: בתי בכיתה א', ואני מצפה שישקיעו בה יותר. למשל להעיר על מחברות מסודרות, להקפיד על כתב קריא ומסודר. אני מרגישה שבתי נמצאת בכיתה אך

כולם בוודאי מכירים את תסמונת האם הרצה אחר ילדיה עם בננה או כריך עד שערי הגן או בית הספר כשהדבר היחיד המונע ממנה להמשיך הינו גדר בית הספר.

יש בני אדם שאינם בנויים לעבוד מול זרקורי הסביבה, טוב להם עם אלמוניותם. הם יעדיפו את העשייה בצל והליכה בדרכים צדדיות. כל עוד אין להם צורך בכך, הם לא יגיחו אל אורו של עולם ויחיו את חייהם בצנעה.

כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו

הכל נגזר מההסתכלות על המתרחש, יש שיעדיפו להביט על העולם מבעד למשקפיים כהות ואחרים יעדיפו משקפיים ורודות

בכל מקרה בו ישנו רצון של בני הזוג להתקדם, קיים סיכוי לשדרג מצב ולקדם מהלכים ♦ הדרך הזוגית אל האור

ישנם מצבים בהם עומד האדם בפני שוקת שבשורה, אין הוא יודע כלל כיצד עליו להמשיך ולמשוך את עגלת חייו, המעמסה נראית בלתי נסבלת וכלל אינו יודע עם מה וכיצד יקום אל יום המחר…

איך אני בתור הורה אמור להגיב כאשר ילדה או ילד אחרים מכים אותה, האם לקחת אותה, לסלק את המכה, לתת לה להתמודד…