חינוך

הורים רבים מנחיתים הוראות על ילדיהם ואינם טורחים לשתף אותם במניעים, מה שיוצר תסכולים לא מעטים, הילד חש תלוש מהמציאות

“גם אני מנתח בדיוק כמוך”, אומר המוסכניק לפרופ’ מנתח ההמום… “אתה מוציא חלקים? אני גם, אתה משתיל ומחליף? גם אני

אדם כי ייפול מידיו דבר מה, ימהר ויחפש בכל עבר במבטים חקרניים ומודדי אישיות ראויה לשם הטלת חיצי האשמה

בתחום אחד הוא הצטיין ללא גבול. תמיד את פח הזבל הוא הוריד בשמחה אל המכולה הגדולה שבקרן הרחוב עד שכל סובביו קראו לו ‘אדון פחימה’

שאלה חשובה היה לה לשאול את הרב: היא סובבה את תרנגולת הכפרות מעל לראשה ולפתע עשתה התרנגולת את צרכיה על ראשה, מהו הדין?..

האיכר גדל הגוף לא עשה זאת פעם אחת * גם לנו מותר לטעות ולדעת איך מתחילים מחדש כשהענינים מתחילים להסתבך..

ההשוואה הבלתי פוסקת אל יכולותיו והישגיו של הזולת הינה על פי רוב מקור כל רע

לכל אחד יש שאיפות לחיים מלאי כל טוב ותזרים מזומנים כשל השכן מעבר לרחוב, אולם מציאות החיים מכתיבה לכל אחד קצב אישי משלו

ראשית, בכל הקשור בחינוך הילדים הולכים אחר רצונו של הילד, שאלו נא אותו באיזה מקום הוא יחוש בנוח, היכן הוא מרגיש מחובר לצוות ולמקום

לא מוכן לשחרר אותנו ההורים. ומצד שני ילד צעקן עקשן נפגע מכל דבר פגיע רגיש כל דבר שלא נראה לו מתחיל בכי.