על הפרק

רוב “שנת העסקים” שלנו – אנו סוחרים ב”סחורתנו”, התורה ומצוותיה. רק פעם אחת בשנה, בחודש אלול, ממש לפני ראש השנה ויום הכיפורים, אנו מתפנים לבדיקה כללית מקיפה – בה אנו מתרכזים בהתבוננות פנימה, בספירת המלאי ובחשבון הנפש.

תשעה באב הוא חלק בלתי-נפרד ממערכת הערכים של הקיום היהודי כעם וכאומה. הוא מנקז אליו את כל הצער והכאב שעבר העם היהודי, והכאב גם הוא חלק מתודעתנו הקולקטיבית

מראשית היווצרו נבחן העם היהודי ביכולתו לעמוד מול הגויים. מאז השתנה העולם, אולם העימות הבסיסי מול העולם הגדול עומד בעינו

האמונה היהודית מאפשרת לנו להביט במציאות הנוכחית בעיניים אחרות. נקודת מבט הצובעת את החלל שבו אנו שרויים בצבע אופטימי ומלא תקווה

זה לא מכבר התרגלנו לתגבור התפקודים הגופניים שלנו: יש לנו מחשב המגביר את מהירות החישוב ואת נפח הזיכרון, ויש אמצעי תקשורת שמשפרים את יכולת התקשור שלנו. אך מה בדבר הגברת הכוח הפיזי?

אמונה היא קודם-כול מקור כוח פנימי רב-עוצמה, אבל היא גם כלי-הסברה יעיל מאין כמותו. מול נחישות פנימית אי-אפשר לעמוד

אי-אפשר היה שלא להתרגש נוכח אלפי ילדים המרעידים את האוויר בקריאת “שמע ישראל” ● עוד קצת על ל”ג בעומר בבואנו מהתהלוכות המרגשות

נהרות אדם שטפו את הדרכים המובילות לכותל המערבי, למערת המכפלה ולקבר רחל. זו הייתה ההתרגשות הטבעית של בנים השבים לארצם, “ושבו בנים לגבולם”

האם מותר לשקר למען השלום? ויכוח עתיק יומין קיים בין גדולי ישראל בנוגע לשאלה כבדת משקל זו. כבר משה רבינו ואהרון הכוהן, האחים הדגולים, חלקו