על הפרק

לא דיי לקיים את מצוות הצדקה והחסד משום שזו מצווה. הקיום השלם של המצווה הוא כשהאדם חש אכפתיות לזולת ודאגה אמיתית לשלומו

ושוב איך יציאת מצרים מראה לנו היבטים נוספים ביום-יום..

כשייבנה בית-המקדש, אפילו אומות-העולם יתייצבו לשמור עליו ויראו בו את הדבר היקר ביותר. וכך אומר הנביא: “כי ביתי בית-תפילה ייקרא לכל העמים”

נהרות אדם שטפו את הדרכים המובילות לכותל המערבי, למערת המכפלה ולקבר רחל. זו הייתה ההתרגשות הטבעית של בנים השבים לארצם, “ושבו בנים לגבולם”

לרוב הציבור חשוב שיישמרו ערכי היהדות. מדוע נציגיו במערכות השלטון והתקשורת אינם מרגישים מחויבות להיאבק למען ערכים אלה?

עם-ישראל כונה בעולם כולו ‘עם הספר’, משום שכל אחד ואחד מבני העם חש קִרבה טבעית לעולם הספר והלימוד. אך מה קורה כיום?