חינוך

לא היה חייל שהבין. זה רק הגביר את חרונו של מפקדם וזעקת “אַפְּזוּזָה” אימתנית נשמעה שוב ברחבת המסדרים…

יכולתו של האדם להכיל את זולתו תלויה לא במעט באיכות הקיבולת שלו וברמת בשלות ומוכנותו אל חיי העולם והתמצאות בהוויותיו. יכולת ההכלה, הינה הכרחית במגוון חיי התא המשפחתי.

לא אחת נתקלים אנו במציאות בה אנו נשאלים שאלה כלשהי שאין לנו אליה מענה מיידי. מביני דבר יידעו תמיד לומר ‘איני יודע’, אולם הם כלל לא יסתפקו באמירה זו ותמיד הם יוסיפו ‘אחפש ואמצא מענה לשאלתך’.

הלא הילד יקבל מחמאות על התחפושת, הן יעניקו לו מוטיבציה להמשך – איזו מוטיבציה תהיה זו, מוטיבציה של גורילה?!…

שאלת השאלות: להתמודד או לברוח? ● ההתמודדות קשה היא, הבריחה – קלה, קלה אך מסוכנת

הסתכלות חיובית בכל מצב הינה תולדת חינוך נכון מהגיל הרך ואילך

…”הוא מתנצל אחר כך אבל המורות מרבות להתלונן אני לא יודעת מה לעשות?”

הילדה שלי בת שנה וחצי עולה על השולחן זורקת את הבקבוק אחרי שהיא שותה או את הצלחת..

שביל הזהב למשמעת נכונה יהיה בהפעלת הסמכות ההורית שלנו במינון מדויק, באופן אוביקייטיבי ופורפציונאלי למעלותיו והתנהגותו של הילד.

לקבל ביקורת זה לא קל. עוד יותר כאשר מדובר בביקורת יומיומית. ואף יותר מכך, כאשר מדובר בביקורת מבן או בת הזוג…הניסיון הוא קשה מנשוא.

רבים משיבים לשאלה “מה נשמע?” חיים!!! זורמים… הרי ברור לו כי הנכם חיים שאילולי כן לא היה שואל אתכם אף שאלה…