מעגל החיים היהודי

רגע הלידה הוא הרגע בו חיים חדשים יוצאים לדרך. עד שלא תחוו את החוויה על בשרכם, לא תוכלו באמת להבין את גודל המעמד.

כשבחור ובחורה החליטו ביניהם להנשא זה לזה, עורכים ההורים ה”מחותנים” סעודת מצוה בה כותבים את ה”תנאים” שלפיהם החליטו בני הזוג להנשא

אמירת הקדיש היא דבר גדול ומיוחד מאוד עבור נשמת הנפטר. מילות הקדיש מסייעות לעליית נשמת הנפטר ומלוות אותו לגן עדן.

תשאלו כל ילד שגדל בבית שומר שבת, מה החוויה האהובה עליו ביותר, רוב הסיכויים שהוא יציין את הנאתו מסעודות השבת

כאשר נולד בן בכור, אנו “זוכים” בו לעצמינו באופן סמלי – רק בשל העובדה שהכהן ממלא את התפקיד שהבכור היה אמור לעשות

מלות המזמורים הן לרוב שירים ופיוטים, שכתבו משוררים יהודיים שונים במשך הדורות בעברית ובארמית. הנושא המשותף לכולן הם דיני השבת, שמירתה ומנהגיה, שכרם של שומרי השבת ודברי שבח לה’.

המסיבה הנערכת בליל שבת הראשון להולדת הבן נקראת “שלום זכר”, על פי מאמר חכמינו ז”ל: “כיון שבא זכר – בא שלום לעולם”.

התחדשות האדם מדי בוקר מחזקת בו את האמונה בבורא, המפקיד בידו נשמת רוח חיים, ובכל יום מעניק לו מחדש אשראי מחודש של אמון

השמחה בלידת בת כמוה כשמחה בלידת בן. גם הצורך להוקיר תודה על הלידה וההריון אינו שונה בין אם מדובר בלידתו של בן ובין אם מדובר בבת.

ברכת המזון היא הברכה האחרונה המסיימת את הסעודה. היסוד שעומד בבסיס ברכת המזון, הוא חובת האדם להודות לבוראו על המזון אותו אכל

החינוך הוא, בעצם, הכל: הוא יקבע את העתיד; הוא יחרוץ את דינו של הדור הבא; הוא, ולא דבר אחר, יעצב את מהותו של העם היהודי בשנים הבאות.