הרבי כותב

במשך שנים רבות התגורר מר ווק בוושינגטון ויחד עם פעילותו האישית הענפה במגוון תחומים להפצת יהדות, עזר כמיטב יכולתו להאדרת פעילותה של תנועת חב”ד העולמית • הפיסקה שבסוף המכתב הבא – המתייחסת להערה שכתב מר ווק בהקדמה לספרו “זה א-לי” – משקפת היטב את יחסו של הרבי אליו • הרבי כותב

בנוגע למה שאתה מזכיר “אני מפחד מקדושה”, – וודאי שאין שום סיבה לפחד כיוון שהקדושה היא תכונה שהקב”ה העניק לעם היהודי שלנו כאשר הוא נתן לנו את התורה • הרבי כותב

הטענות למניעת הריון נוסף אינן הסיבות האמיתיות, ולכן – “בשמחה ימסרו לה’ ההחלטה על דבר הזמן הטוב להתברך בעוד זרע חייא וקיימא” ● כתב הרבי

למעשה, רק הגוף של היהודי יכול להיות משועבד, אבל הנשמה האלוקית שלו היא חופשית במהותה. עם זאת, בעקבות המכשולים וההפרעות החיצונים והפנימיים, דרוש מאמץ מתמיד כדי לתת ביטוי לחופש הזה ולהגשים אותו • הרבי כותב

אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב

כל תועלת נוספת שאת משיגה בחיזוק ופיתוח היהדות שלך עצמך.. בסופו של דבר יוכפלו פעמים רבות באווירת הבית, ובילדים ובנכדים לכל הדורות • הרבי כותב

השנה נוסף עוד עניין: זו "שנה מעוברת", אשר הודות לכך שמתווסף בה עוד חודש,"מסתדר" חג הפסח כ"חג האביב". .. העניין של שנה מעוברת ידוע, ודובר

זה לא מפתיע שהשכל האנושי אינו מסוגל לתפוס את הדרכים של ה’ ומדוע הוא צריך לקחת אנשים טובים שעשו מעשים טובים במשך כל חייהם וסייעו להפיץ אלוקות על פני האדמה על ידי הפצת התורה והמצוות • הרבי כותב

בזמננו נוצר טיפוס של ‘בן חמישי’ – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. תוצאת הטעות של ההורים שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי

בנוגע לאזכור שלך לגבי יחסי רבי-חסיד: ואהבת לרעך כמוך, זה כולל יהודי שהאדם מעולם לא פגש אותו בחייו לפני כן, ואפילו לא היה לו קשר איתו • הרבי כותב