חינוך

“בשעה טובה נולד לנו בן” או: “סבא הלך לעולמו הבוקר”… דברים שאך אתמול נאמרו במלל נכתבים היום בלחיצת מקש קצרה, זרה ומנוכרת

היכולת המובנית של האדם להניע את עצמו אל עבר מטרות הנראות לו כמתאימות עבורו ולהשקפת עולמו מותנית לא במעט במינון המשוב החיובי אותו הוא קולט מסביבתו.

הרים האיכר את הגוזל, ייבש אותו ולאחר מכן הכניסו אל לול התרנגולות והפקידו מתחת לכנפי תרנגולת אל בין אפרוחיה.

יהודי פיקח אמר פעם: אנו צריכים ברכה שחג הפורים יהיה לא רק שמח אלא גם כשר, ושהפסח יהיה לא רק כשר אלא גם שמח…

תכונת השליטה הטבועה באדם נועדה לשם שליטה עצמית, כלל וכלל לא לשם השתלטות על הזולת

לעולם אין לחסום מהלכים, חשוב ביותר ‘לזרום’ עם האדם ורגשותיו

רבים הם בני הזוג המגיעים אל עולם הנישואין מתוך מטרה ברורה ומוצהרת, הם באו כדי לשנות . . . הם מתחילים את דרכם החדשה מיד בלוחמת פנים אל פנים, דבר המביא אותם היישר אל המציאות בה בן הזוג ‘משיב אש’ ואינו ממתין עד להתארגנותו המחודשת של ‘התוקף’ שלא תמיד מבין על מה הזעם המופנה כלפיו ‘הוא בסך הכול רצה לשנות לטובה את בן הזוג’ …

לפרוץ את המיצרים המדומים שנמצאים בתוכנו, לבנות את הפלטפורמה אשר עוזרת לנו להעיז לפרוץ את המיצרים והגבולות, ולהגיע למיקסום היכולות שלנו.

בתהליך החינוך להנעת הרצון אצל הילד העידוד מקבל חלק נכבד ונתח משמעותי. חשוב שזו תהיה התרבות היומיומית של מי שרוצה להגיע לליבו של הילד,לפרגן,להוקיר,להערך ולהתלהב ולשמוע מכל הישג ומכל מאמץ!

לקבל ביקורת זה לא קל. עוד יותר כאשר מדובר בביקורת יומיומית. ואף יותר מכך, כאשר מדובר בביקורת מבן או בת הזוג…הניסיון הוא קשה מנשוא.

כשהציפור פורחת מהקן ♦ וגם: אינני עוסק בספרי קבלה ובמזלות