חינוך

בני אדם אוהבים סדרי חיים ברורים ומוגדרים מראש, תוכנית עבודה בלתי כתובה שעל פיה תתנהל כל עשייתם, מעין בריח תיכון המייצב את כל שדרת התא המשפחתי.

ערב אחד, בעודו טרוד במתן פתרונות לכמה מקרים דחופים, הוא קיבל שיחת טלפון על יולדת המצויה ללא כל עזרה וסכנת התמוטטות מרחפת על ראשה.

ילד הקולט כי ה”רגש” אינו רצוי אף בחדרי חדרים, יבשילו בו עם הזמן זרעי פורענות של קונפליקט עצום

כשמזהים תהליך עשייה הנראה ככפייתי המונע ממניעים עלומים שווה לבדוק את תנאי השטח

עוד פסגה ועוד פסגה ואף לא פסגה אחת ♦ כמה מילים על שיטת הכיבוש הצעירה

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

הילד תמיד לוקח כספים מאחרים ותמיד ששואלים אותו, תמיד התשובה שלו, מצאתי או לקחתי מסבתא או דודה נתנה לי…

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה “נודניק”. ושוב “נודיניק”. ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה “נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?

אתם מבקשים שוב ושוב וילדיכם מצפצפים ולא שומעים? אתם מרגישים שלעיתים אין לכם מילה בבית? כיצד נגרום שהילדים ישתפו פעולה, מבלי לגרור אותם ולהתווכח איתם?..