על הפרק

היהודי שהניח תפילין ליד הדוכן ברחובה של עיר, לא שינה בהכרח את השקפת-עולמו ואת אורח-חייו. אולי עשה זאת מפני שלא היה נעים לו לסרב. האם יש ערך למצווה כזאת?

מדינה שיוצאת מגדרה, ובצדק, על כל אדם שנרצח בפיגוע חבלני, עוברת לסדר-היום למשמע ידיעה כי בשבוע כלשהו נהרגו 10-20 בני-אדם בכבישים, וכי מראשית השנה קיפדו את חייהם מאות בני-אדם

האם בני-אדם שאינם שומרים תורה ומצוות ואינם בקיאים בענייני הלכה יכולים להביע דעה בנושא הגיור? ואם כן, מה אם שבת ותפילין?

פרסום הפשע הופך אותו לחלק מהמציאות, ועלול לדחוף בני-אדם שעומדים על הגבול – לחצות אותו. אלימות לצורכי בידור – ודאי שאין לה מקום.

פתאום נופלות כל המחיצות, והכול מתקבצים יחדיו ■ ליום הולדתו של הרבי שלימד כיצד למצוא את הנתיב לליבו של כל יהודי

אין דבר המשמח את הנפש כמו ההרגשה, שבכספנו נעשים מעשים טובים: ילדים לומדים תורה, באה הקלה לסבלם של חולים, מוארות עיניה של משפחה במצוקה. לכן יש להשתדל להרבות במתן הצדקה, ולהקפיד שבכל בית תימצא קופת צדקה.

השבוע ניכנס לחודש שבט המסמל בשמו את ראשי התיבות ש’נתבשר ב’שורות ט’ובות. אמן. על חודש שבט משמעותו ומאורועותיו…

בימים אלו בהם נתונים כוחות הביטחון במערכה צבאית קשה בעזה, נזכיר את הסגולה המיוחדת של מצות תפילין שבכוחה להכריע ולהכניע את האויב ● על הקשר שלא ינותק

אמנם הטעם הפשוט לאכילת מצה מבואר בהגדה: “על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ”, אולם, הדקדוק הקפדני בשמירת המצה מחימוץ והאיסור החמור של “חמץ –