he

הם לא שינו באורח דרמטי את דרך חייהם ואת הופעתם החיצונית, אבל הם מחפשים את הדרך שבה יוכלו גם הם לחיות כיהודים

אעשה עבורך הכל מ- א’ עד ש’. את האות ת’ אני משאיר עבורך.. תנקי, תכבסי, תבשלי. היה רק חסר שיסיים באיחול ותתפוצצי…

נהרה ננסכה על פני עקרת הבית ובארשת זו השיבה לו, אכן הנך הראש, אולם אני הוא הצוואר, אני מסובבת אותך לכל כיוון שארצה בו…

מדובר באוכלוסיה בת מליוני אנשים שענייה מכדי לרכוש אפילו מזון בכמות מספקת, כך שוודאי אינה מסוגלת לקנות תוספי מזון וויטמינים יקרים

היו זמנים שאדם חי את כל חייו בכפר קטן,ומעגל האנשים שהכיר הסתיים באיכרי הכפר. היום, לעומת זאת, שיחה עם ידיד מעבר לים כמוה כשיחה עם השכן מהדלת הסמוכה. האם זה טוב או לא טוב?

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

בחיי היום-יום אנו משקיעים הרבה מאוד תשומת-לב ואנרגייה, אבל לא בהכרח הן מופנות לאפיקים החשובים באמת. הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים.

אלפיים שנה אנו מצפים לגאולה ועדיין בן-דוד לא בא. לכאורה, הציפייה הממושכת אמורה להביא עמה רגשות של צער וכאב. אך עם זאת כיצד אפשר בד-בבד גם לשמוח?

אם תנצח, גם תזכה בתחרות וגם תחזור לנהל את הפונדק. ואם תפסיד.. לא נורא, לפחות לא אצטרך להמשיך לפרנס אותך במרתפי ה”מפואר”…