מה שכותב שמרגיש הוא את עצמו בדד וגלמוד וכו’ וכו’ ונופלת עליו חולשה גדולה בכל העבודה, הנה סוף דבריו מוכיח על תחילתו אשר זהו מעצת היצר המשתדל להחליש את כל אחד במילוי שליחותו באותיות המתאימות למהות השליח.
ידוע פתגם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו”ר הכ”מ, שחסידות חידשה שהאדם אינו בודד. היכן שנמצאים, נמצאים גם האדמו”רים. ובפרט בנוגע לכבוד קדושת מורי וחמי אדמו”ר הכ”מ אשר הוא עצמו כתב בהסתלקות אביו כבוד קדושת אדמו”ר [הרש”ב] נ”ע אשר רועי ישראל לא יעזבו את צאן מרעיתם, כפי המבואר באגרת הקדש סימן כ”[ז] וביאור[ה], אשר סרו עתה ההגבלות הגשמיות, הנה נמצאים הם עם כל אחד ואחת מהשייכים ומקושרים אליהם בכל מקום שהם, בפרט במקומות שנשלחו על ידם למלא שליחות,
ובפרטי פרטיות אשר השליחות היא להפיץ מעינות הבעל שם טוב חוצה, אשר זהו הכנה והקדמה לביאת המשיח ולתחית המתים והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם.
מקור: אגרות קודש ח”ד ע’ כג-ד
מוגש ע”י מכון ‘אור החסידות’
