חינוך

אדם כי ייפול מידיו דבר מה, ימהר ויחפש בכל עבר במבטים חקרניים ומודדי אישיות ראויה לשם הטלת חיצי האשמה

בתחום אחד הוא הצטיין ללא גבול. תמיד את פח הזבל הוא הוריד בשמחה אל המכולה הגדולה שבקרן הרחוב עד שכל סובביו קראו לו ‘אדון פחימה’

שאלה חשובה היה לה לשאול את הרב: היא סובבה את תרנגולת הכפרות מעל לראשה ולפתע עשתה התרנגולת את צרכיה על ראשה, מהו הדין?..

במרוץ החיים יש ואנו נתקלים בבשורות, לעיתים טובות ולעיתים שאינן טובות. * איך להתייחס אליהן? הכל עניין של מידתיות

“אם סמכות, אז שתהיה כאן סמכות אחת בלבד! אנחנו החלטתי ואתם תבצעו…”

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.

לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…

משפחה מעניקה בטחון. משפחה (באופן נורמלי) משרה עלינו בטחון. ובימים הללו, הילדים זקוקים ליותר זמן משפחתי וליותר בטחון. שיחות משפחתיות, משחקים בבית, וגם טיולים משפחתיים. בהקשר זה כדאי לזכור שאנו נמצאים בעיצומם של ימי החופש הגדול. הילדים שלנו חיכו לזמן הזה שבו נבלה ביחד..

יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?