חינוך

שאלה: שלום! אני מורה לכיתה ותלמידים רבים. זה די טבעי כאדם שיש לי תלמידים שאני מאוד מחבבם באופן אישי. כתוצאה מכך אני משקיע בתלמידים אלו באופן

רבות הן לאין ספור התקלות התקשורתיות בחיי היום יום של האדם, הצד המשמיע משוכנע כי כל העולם זורם איתו ועם מסריו, בעוד מהעבר השני עסוקים כל העת בעיקר בניחוש.

הם יחוללו מהומה רבתית עד שגם אבני הקיר יודו במחויבות קיומה של המסיבה ■ האם חדירה לרשות היחיד של הזולת היא אכן סיבה למסיבה?

אלה הם רגעיו של מנהיג, רגעים בהם עליו לדעת לשדר רוגע וסמכותיות אשר תשרה סביבו את התחושה כי הוא בוודאי יודע את אשר לפניו…

לעיתים נראית הרכבת בטרם נסיעה, כשהיא נוסעת מעט לאחור, ואז, בתנופה אדירה, פורץ הקטר ומושך בעוז את שרשרת הקרונות

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע”ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

יש בני אדם שאינם קשובים להלך הרוח הרווח סביבם ובמקום זאת הם מעדיפים להתכנס אל תוך דל”ת אמותיהם ללא כל ניסיון אמיתי לברר את מהלכי האירועים הסובבים אותם כך שמבחירה הם מעדיפים לחיות בבועה עצמאית המתבדלת מכל הקורה ביקום..

חוקרים רבים ניסו למצוא סיבות לתופעה המדאיגה, כי לאחר החגים מספר הזוגות המבקשים להתגרש, עולה. איך זה קשור לחגים? לאורחים שמגיעים? לארוחות בהם שמבלים יחד? תאוריות והשערות רבות נאספות סביב נושא זה.

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.