חינוך

מספרים על זוג זקנים שלא קיבלו כל מכתב במשך חודשים ארוכים, השיממון אכל בהם כל חלקה טובה עד שהזוג הגה רעיון מבריק..

“אני יודע בדיוק על מה אתה חושב, זה כמו כתוב לך על המצח מילה במילה אני יכול לחזור לך על הכול בדיוק נמרץ וזה לא בדיוק ממש כפי שאתה חושב . . .” האמנם? ואולי מדובר בפסיכולוגיה בגרוש?

שיחה בין שניים היודעים היטב את מעמדם ומכירים ביכולותיהם, תמיד תתנהל תוך מתן מקום של כבוד הדדי

אחת הסיבות שים המלח מכונה “ים המוות”, הינה משום שהוא עסוק כל העת בקבלת מים ממקורות שונים ומעולם לא העניק חיים לזולתו…

בכל צמתי החיים באים לידי ביטוי מאגרי תעצומות הנפש של האדם והאופן בו הם נבנו. כשהבניה נעשית בצמידות לקווי מתאר ברורים הרי שהעשייה ההמשכית תהיה בעוצמה תואמת מצב והתגובות לכל אירוע בחיי היום יום יהיו תמיד במינון הנכון תוך שילוב מושלם של רגש ושכל כך שהעומד ממול יהיה כלי כדי להכיל את עוצמת התגובה ואף להסיק דרכה את המסקנות המתבקשות.

מה לעשות בעניין שאחד מבני הזוג משתמש באינטרנט והשני נמנע (לצורכי בידור כמובן ) וכמובן ההשלכות לגבי הילדים….

יום ט”ו באב הוא יום מיוחד. אחת מהסיבות קשורה לעניין הזוגיות ולכבוד היום המיוחד הזה, כמה עקרונות בסיסים לזוגיות פורחת, מתפתחת ואיכותית…

הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר. ההכרה בשגיאה מאפשרת לנו להתעלות באמת. ואם כבר דיברנו על הרצון לשלמות, אין ספק כי הדרך לשם, מוכרחה לעבור דרך הלמידה והצמיחה מהשגיאות שלנו…

ישנם מנהגי נימוס שחוקים ונבובים התורמים בעצם אמירתם לתחושת, עוף לי מהעיניים וכמה שיותר מהר, יותר טוב…