מה יותר רע ליהודים: תאי גזים או תהליך ההתבוללות? שני סיפורים ותובנה אחת ליום הזכרון לשואה ולגבורה

מועדי השנה, הם הזדמנות עבורנו ללמוד ולגדול דרך אותו הזמן. כל התרחשות, חג או מאורע מזמינים אותנו להסיק ולהפנים גם לחיינו, שלנו. אם כך, ט”ו בשבט הוא הזמן ללמוד מהאילנות והפרחים.

הרבה קודם שמדינות העולם עברו להתנהל בשיטה הדמוקרטית נהגו קהילות יהודיות, שחייהן הושתתו על יסודי התורה והמצוות, לקיים בחירות דמוקרטיות ל’ועד הקהל’ או ל’שבעה טובי העיר’

כשהקב”ה מוסיף תנאי – זה עניינים של הקב”ה, יהודי אינו צריך להוסיף תנאים, שיהיה היום ממש!

בכל תאריך חוזר על עצמו במובן מסוים מה שאירע ביום זה בעבר ואף ניתן לחוות זאת. בימים אלה ניתנת לנו אפוא ההזדמנות לחדש את האחדות בינינו

.."פורים תשמ"ג. אלפי חסידים מתוועדים עם הרבי ב-770, החזן משה טלשיבסקי ניגן את "יהי רצון", ומיד לאחר מכן מתחיל הרבי את השיר "נייעט נייעט ניקאווא אחד

לרגל חג הגאולה י"ב תמוז, מוגשת רצועה מרגשת וסוחפת מתוך תקליטו האחרון של המוסיקאי ר' גיל עקיביוב 'חדווה דניגונא'. התקליט זכה להערכה רבה בשל הפקתו העשירה והמרשימה.

נאמר בפרשת ‘ואתחנן’ “וידעת היום והשבות אל לבבך..” מוטל עלינו ללמוד ולהעמיק ..כמה אני יודע?

“לאחר שהוכחת כי השבת יקרה לך ואינך מוכן לוותר עליה בשום אופן, תאיר לך ההצלחה פנים. לך לדרכך וקבל את העסק הראשון שיזדמן לך, וה’ יהיה בעזרך”…

לכינוס השלוחים השנתי יש השלכות מרחיקות לכת על עתידה של היהדות בשנה הקרובה. זו הוועידה של מי שמשמשים עוגן הצלה ומגדלור רוחני וגשמי למיליוני היהודים בגלובוס כולו