לא נפסיק להאמין ולצפות

מדוע דווקא ה’עיקר’ העוסק באמונת הגאולה נוסח בסגנון של קושיה ותירוץ: “ואף-על-פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו”?

דבר חי מוכרח לצמוח

הרבי משוחח עם פילנטרופים יהודים ומצהיר: “לעולם לא אהיה שבע רצון”

שמחה ממתקת

“בשמחת תורה התעלת על עצמך, קרעת את גזר הדין ובנך יצר מהמשבר”

השלכות

קל ביותר להשתחרר ממטלות חשובות ככל שיהיו, די לו לאדם שלא יבצע אותן כהלכתן והוא משוחרר לחלוטין…

כשהילד לא רוצה ללכת לגן

נשב עם הילד וננסה להבין את מקור הבעיה. מה מפריע לו? אולי מישהו מציק לו בגן, ויתכן אף שהוא חושש מחלק מהמטלות בגן. נדע תמיד

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע”ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

ממעמקים

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

יסוד האחדות

אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם – ועדיין נישאר יהודים, אחים. זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני

למען החינוך התורני בישראל

בראיון מיוחד מספר חה”כ הרב מנחם פרוש ז”ל על שליחות מיוחדת לקברניטי המדינה שקיבל מהרבי יוסף יצחק שניאורסון זצ”ל שהצילה את החינוך התורני בישראל.

הראיון צולם חודש לפני פטירתו בשנת תש”ע.