אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם – ועדיין נישאר יהודים, אחים. זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני

בראיון מיוחד מספר חה”כ הרב מנחם פרוש ז”ל על שליחות מיוחדת לקברניטי המדינה שקיבל מהרבי יוסף יצחק שניאורסון זצ”ל שהצילה את החינוך התורני בישראל.

הראיון צולם חודש לפני פטירתו בשנת תש”ע.

כשהגעתי לבסוף לפקיד שתפקידו לסכם את הממצאים ולהכריע סופית אם המתייצב כשיר לגיוס אם לאו, הביט עליי במבט של חמלה ושאל: ‘מה קרה לך, מסכן שכמותך, שכל רופא מצא אותך בעל מום וחולה במחלה אחרת?!’…

“הנה רבי, עשיתי כפי שהבטחתי והבאתי לכאן את בני”, אמרה האם בקול רוטט. הצדיק הביט באם בפנים קורנות והעביר יד רכה ומלטפת על ראש הילד ונטל זוג מספריים שהיה מונח על השולחן. סיפור לח”י באלול.

כמדי שנה בערב חג הסוכות היה הרבי בוחר את ארבעת המינים לחג הסוכות במבואה שעל-יד חדרו. קטע וידאו זה צולם בתאריך י"ד תשרי תשמ"ט –

במהלך התוועדות אומר הרבי שצריך להקים רעש אמתי… ומיד התחיל את לשיר את ניגון ההקפות של אביו – רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ”ל

מה מסמל את הניצחון המופלא של חנוכה? – לא חרב, לא חנית, לא מקל, אלא דווקא נר – להבה קטנה ומאירה. זה גם מסר לכולנו

“תנועות ניגון זה הן מיוחדות במינן ולא מחוקי הנגינה הרגילה כי-אם ספוגות ומלאות המה ברגשות הלב וביטוי הנפש עד בלי גבול.”

“המן ביקש להשמיד את היהודים, ולפיכך הוא הפיל גורל. כשחודש אדר עלה בגורל, הוא שמח כי זהו החודש בו נפטר משה רבינו – אך הוא לא ידע כי זהו גם חודש לידת משה…”

“האומץ וההקרבה של החיילים בחזית ימשיכו לעמוד בהצלחה כאשר יחוזקו ויאובטחו על ידי ימוד התורה של “החיל הרוחני​​” שלהם”…