אחרי הטרגדיה, חבר טוב הציע לי לבצע שיר מיוחד לעילוי נשמתו של בני. הרעיון היה טוב, וחשבתי שאעשה זאת בבוא הזמן. כשקראתי את מילות התניא החלטתי שאלה יהיו מילותיו של השיר..

בני האדם שונים זה מזה במראם ובחזותם. ישנם יפי תואר ומראה, וישנם מכוערים. אך יש עוד מרכיב שיכול לאזן את התמונה..

השאיפה היא שבדיבור תאיר העוצמה הפוטנציאלית החבויה בו, ואז השמיים הם הגבול, הוא מעורר את האדם על כל רבדיו העמוקים, העונג הרצון החכמה ורגשות עד למעשה בפועל.