הקיום היהודי בעולם הוא בבחינת ’ספינה טובעת’, ומחובתנו להציל המוני נפשות יקרות של בני עמנו מגלי הטמיעה וההתבוללות

“הייתי מודעת לכך שלרבי ולרבנית אין ילדים, וחשבתי שהברכה הטובה ביותר שאוכל לתת לרבי היא ברכה לילד…”

מתפללי בית-הכנסת הגדול במוסקווה הכירו איש את רעהו. בכל פעם שהופיעו בבית-הכנסת 'פנים חדשות' היו המתפללים נדרכים ונוקטים משנה-זהירות. כל אורח נחשד מיד שהוא מרגל-חרש

כל עוד מכנים את תלמידי הישיבות ‘בטלנים’ ו’משתמטים’ זה דו-שיח של חירשים, וכל מה שנותר הוא משחק של כיפופי-ידיים

עבודת יד. איזה ערך יש לה,בעידן הננו-טכנולוגיה, הכול נעשה בפסי ייצור המוניים. האם כשאנו מייצרים משהו בעצמנו, מכל הלב והנשמה, משהו מהרגשות עובר אל המוצר הדומם?

“הייתי מצית סיגריה ובוכה. התחננתי לקב”ה: ‘תן לי פעם אחת להבין מה זה; רוצה לדעת מהי שבת!'”. כשהצליח לעשות זאת, לא היה מאושר ממנו.

בשבוע הבא, צפויים מאות אלפי ילדים בישראל לשיר את המילים הללו בדיוק במנגינה הנהדרת שהולחנה במיוחד לתהלוכות ל”ג בעומר שיתקיימו בשבוע הבא בכמעט כל ערי ויישובי ישראל.

חייבים להביט במציאות בעיניים פקוחות ולא להתעלם מקשיים ומבעיות, אבל המבחן הוא – אם האדם מתייאש נוכח הקשיים או שהוא מאמין בכוחו לגבור עליהם

תפילין – המצוה שנצחה את מלחמת ששת הימים תשכ"ז-1967 לפנינו קטעים מהסרט "ונתתי שלום בארץ" המתמקד בישיבותה של מצוות התפילין בהרתעת האוייב.. למצוות התפילין הסגולה

היכולת להיות ער ולשמש מקור של אור בלילה, לצעוד יחידי מול גל של התנגדות ורדיפות ולהישאר שפל ברך • מבט לדמות אביו של הרבי מליובאוויטש, הגאון המקובל רבי לוי-יצחק שניאורסאהן זצ”ל לאור פירוש מקורי ומפתיע בדברי חז”ל שבפרקי אבות

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד “מוזיקלי”… בכל זאת יש בשופר שאין בשום “כלי נגינה” אחר?!