פירוש הדבר, שהבית היהודי צריך להיות מבוסס כולו על יסודות התורה והמצוות, וחדור רוח “קבלת העול” והשמחה של מצוה במידה כזו שהדבר יורגש גם בהתנהגות שמחוץ לבית, ברחוב ובכל הסביבה.

מושג העם הנבחר פירושו, אחריות כבדה יותר, לא פריבילגיה. זה שנדרש מאתנו להיות אור לגויים, לא גרמה לנו להיות יהירים ומנופחים, אלא הפכה אותנו לאומה הרגישה והאנושית ביותר עלי אדמות..

אם אדם לא יציב לעצמו חזון, או שהחזון שלו הוא משהו פשוט וקל להשגה – הוא יישאר באותו מקום של בינוניות.. ככל שהמטרה חשובה וגבוהה יותר, כן אדם יוציא מעצמו את מיטב הכוחות והכשרונות שבו

האדמה נפערה ובלעה איש ואשה, ממש כמו שקרה לקרח ועדתו, כאשר חלקו על משה רבינו.

הסימן הראשון במחלוקת קורח הוא העדר העשייה החיובית ותרבות ה’נגד’. המאפיין השני הוא הלעג והלגלוג

מכתב מהרבי מליובאוויטש, אל מר מרדכי שאול לנדאו, שחיבר ספר באנגלית בשם איך לעשות מיליון דולר..

העזה ודבקות במטרה אין לזהותן עם פזיזות ועם זלזול בסכנות ובקשיים. חזון איננו קלות-דעת וחוסר אחריות. המנהיג האמיתי יודע את הקשיים והסכנות טוב מכל אחד אחר, ובכל-זאת הוא נחוש לגבור עליהם.

את החיבור החזק לבורא-העולם באמצעות הנחת התפילין איש לא יוכל לנתק. רבבות יהודים החלו להניח תפילין מדי יום ביומו בזכות אותה הנחת תפילין בצבא, בתחנה המרכזית, בקניון או ברכבת.. בדרך-כלל זה לא נגמר בתפילין, שהרי כבר אמרו חז”ל: “מצווה גוררת מצווה”

בתוך שמונה שעות הגיע מענה מהרבי מליובאוויטש בזה הלשון: “לבדוק תפילין, לבדוק מזוזות גם במחסן, לערוך את החופה ביום ובשעה שנקבע מראש ויהיה בהצלחה רבה”.

את הסיפור של מרים אנו מזכירים בכל יום, בשש זכירות, ואומרים ‘זכור את אשר עשה ה’ אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”.. מה היה הסיפור של מרים ומעל שכרה עם הרב ישעיהו וייס

במהלך היחידות לתומכי הקרן לפיתוח מחנה ישראל שנערכה כמדי שנה, מר ישראל גולשטיין ורעייתו מסידני שבאוסטרליה ניגשו אל הרבי מליובאוויטש לבקשת ברכה עבור יהודי שמנותק מיהדותו.. הנה תגובת הרבי..