כמה מילים על ‘דחיינות’

פעמים רבות התבקשתי ונשאלתי – מתי תוכלי לכתוב משהו על דחיינות? אבל איכשהו תמיד דחיתי את זה. “אכתוב על זה לעלון הבא…אבל החלטתי… לעשות דוגמה אישית! כשכותבים על תופעת הדחיינות, צריך לכתוב על כך- והיום!

סעודה מלכותית

במקומה של הבקתה העלובה, עמד ארמון מפואר ורחב-ידיים, משרתים במדים מגוהצים עומדים בשער ומוכנים לשרת את האורחים הנעלים…

להיות “על הקרשים”

חשבת פעם שאפשר ללמוד משהו גם מקרשים? • היסודות של המשכן הם הקרשים. אותם עוטפים, מקשטים ביריעות ומכניסים את הכלים • כך גם צריך להיות אצלנו.

כשמתקרבים לנקודת ההכרעה

דווקא עכשיו, כשהמלחמה מתקרבת לנקודת ההכרעה, חיוני לעמוד איתנים ונחושים להשלים את המלאכה עד הניצחון המלא. זה יהיה הדבר המוסרי ביותר, הצודק ביותר והנכון ביותר.

הגנה פיזית ורוחנית

כאשר ישנו “בחוקותי תלכו” אזי ההגנה הגשמית באה בדרך ממילא. ואם הצבא צריך להגן בגשמיות, הם צריכים להיות פעילים גם בענינים רוחניים.

את ה”נשק” הזה ניסיתם?

מכתב מהרבי מליובאוויטש, לקצין הצבא מר משה לוי, שהחלים מפציעה בזמן מלחמה על הגנת העם היושב בציון

להתמודד עם הפחד

אזעקות, רקטות.. • המאמן מרדכי רוט בטור עם 7 כללים בסיסיים להתמודדות עם הפחד

שליח ציבור

ההיגיון ברעיון שהשני מסוגל לעשות עבורך את כל העבודה קונה שביתה בלב דמויות השואפות לתפעל עולם ומלאו ללא כל צורך בחשיפת יתר. הם פשוט ימשכו בחוטים מאחורי הפרגוד בעוד שעל שלוחיהם מוטלת חובת ההוכחה וההתמודדות עם מציאות שאינה בהכרח תמיד אוהדת.

בארבע עיניים

זה קרה לפני יותר משלוש-מאות שנה. מוונציה נעלם פתאום המלומד והפילוסוף הנוצרי שנחשב לאישיות המבטיחה בכנסייה הקתולית. יום אחד אבדו עקבותיו ולאיש לא היה מושג על מקום הימצאו..

איך אנחנו שורדים?

לרגל חג השבועות שיעור מרתק מאת הרב שניאור אשכנזי שליט”א על פלא הקיום היהודי לאורך 3333 שנה!

האירוע ששינה את העולם

היותנו “עם-סגולה”. אין כאן התנשאות, חלילה, אלא מחוייבות עמוקה לערכים, לקדושה ולרוחניות. זו תביעה מעצמנו והכרה בתפקיד הגדול וכבד-המשקל המוטל עלינו.

זהות יקרה

אלפי שנים, מאז מעמד הר סיני, מסרנו את נפשנו על זהותנו היהודית. היא יקרה לנו מכדי למכור אותה בזול