ראש השנה

מרטיטים הם הרגעים בהם תוקעים בשופר • לתקיעות משמעות פנימית ועמוקה על פי תורת החסידות

בימי הביניים האפלים הואשמו יהודים בגללו בהרעלת בארות… • בימינו אלה הוא נערך בפרסום רב • מה זה ‘תשליך’? ואיך עושים אותו?

בבקשנו להשפט לטובה, אנו נזכרים לפתע כי אחד הדברים היכולים להעביר את רוע הגזירה, היא הצדקה.

היתה זו מלאכה קשה לקדוח חור באחת הקרניים • כשקול השופר נשמע, פרצו כולם בבכי מר

ההיערכות השנה חסרת תקדים, זאת לאור המצוקה הגוברת ומעגל הנזקקים הגדל ומתרחב • הציבור נקרא לתרום

מסופר, שפעם אחת גזרו תענית על הגשמים והתפללו ולא נענו, וירד רבי עקיבא לפני התיבה, ואמר: “אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה!”

מקרוב ומרחוק הסתכנו חסידיו של הרבי והגיעו לחגוג את החג בצילו, על-אף איסור הנסיעה ברכבת שחל על היהודים

הימים הנוראים הם הזמן לבקש באמת, על עצמנו ועל ארצנו, על בנינו ועל עמנו. לפנות אל ה’ כילד הפונה אל אביו, ולבקש בכל לב ונפש

בית הכנסת הפתוח, כשמו כן הוא – פתוח לכל יהודי באשר הוא • הדרכה צמודה, כיפות ומחזורים כבר במקום – אתם באים?

האם יש הלכות מיוחדות כשראש-השנה חל בימים חמישי ושישי, ערב שבת-קודש?

עדיין מהדהדים באוזניי קולות הבכי של כל הניצבים שם, בזמן התקיעות. באותה שעה לא היה לי ספק כי קולות התקיעה והיבבה הגיעו עד כיסא-הכבוד

אב בית הדין התבקש לזַמן את הקב”ה לדין-התורה המתקיים כאן עם התובע רבי אריה-לייב בן שרה. אחר-כך פנה אל התובע בבקשה להשמיע את טענותיו…