ראש השנה

ויהי היום והפונדקאי חוזר מבית המדרש מקום שאמר את ה”סליחות” והתפלל לאטו. והנה – אבוי! – מה חוזות עיניו?

“…הוא הלך תיכף ומיד לבית העלמין וקבר שם סכום כסף ניכר, עבור המתים שכבר איבדו כל תקווה…” • סיפור מיוחד על גלגל חוזר בעולם

מרטיטים הם הרגעים בהם תוקעים בשופר • לתקיעות משמעות פנימית ועמוקה על פי תורת החסידות

בימי הביניים האפלים הואשמו יהודים בגללו בהרעלת בארות… • בימינו אלה הוא נערך בפרסום רב • מה זה ‘תשליך’? ואיך עושים אותו?

בבקשנו להשפט לטובה, אנו נזכרים לפתע כי אחד הדברים היכולים להעביר את רוע הגזירה, היא הצדקה.

היתה זו מלאכה קשה לקדוח חור באחת הקרניים • כשקול השופר נשמע, פרצו כולם בבכי מר

ההיערכות השנה חסרת תקדים, זאת לאור המצוקה הגוברת ומעגל הנזקקים הגדל ומתרחב • הציבור נקרא לתרום

מסופר, שפעם אחת גזרו תענית על הגשמים והתפללו ולא נענו, וירד רבי עקיבא לפני התיבה, ואמר: “אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה!”

מקרוב ומרחוק הסתכנו חסידיו של הרבי והגיעו לחגוג את החג בצילו, על-אף איסור הנסיעה ברכבת שחל על היהודים

הימים הנוראים הם הזמן לבקש באמת, על עצמנו ועל ארצנו, על בנינו ועל עמנו. לפנות אל ה’ כילד הפונה אל אביו, ולבקש בכל לב ונפש

בית הכנסת הפתוח, כשמו כן הוא – פתוח לכל יהודי באשר הוא • הדרכה צמודה, כיפות ומחזורים כבר במקום – אתם באים?

האם יש הלכות מיוחדות כשראש-השנה חל בימים חמישי ושישי, ערב שבת-קודש?