אתרי חגים

בלהט השירה והריקוד, שכח החסיד את היותו אסיר, שכח את המחנה ושכח את סיביר. הוא זכר רק את עובדת היותו יהודי, וכי היום הוא שמחת-תורה

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

בעיצומם של ימי קיץ בהירים, כשהעולם כולו יוצא לנפוש ולבלות, היהדות באה ומזכירה שאנחנו בגלות, אבלים וכואבים על חורבן בית-מקדשנו

■ כאשר אדם מתעורר בבוקר ליום עבודה חדש, עליו לדעת כי כבר אז ניתנו הכוחות וברכת ה’ לפעולות היום כולו! ■ מדברי הרבי על ט”ו בשבט

גיבור הספרון “הקול האבוד” הוא זמיר, ילד פלא שמתרגש לקראת הופעתו כסולן במקהלת בית-הספר. אלא שבחזרה הגנרלית מתרחשת מעידה מביכה שמערערת את בטחונו העצמי.

מצפים מאתנו בראש-השנה להיות אמיתיים. להכתיר עלינו את הקדוש-ברוך-הוא למלך – באמת. לרצות באמת שהוא יהיה מלכנו ולקבל באמת את מרותו

מבולבל ומיואש רץ אל רבי לוי יצחק מברדיצ’ב. הוא הבין, כי היתה זו הוראה של הצדיק, שלא יתנו לו להכנס לאף סוכה אחת בעיר..

מרטיטים הם הרגעים בהם תוקעים בשופר • לתקיעות משמעות פנימית ועמוקה על פי תורת החסידות

“רצית לרמות אותי?!”, שאג הפריץ על היהודי הנבוך. “על חג הפורים שלכם אני יודע”, קטע אותו הפריץ, “מה זה נוגע לדג שלי?”

הם נדהמו: כל החמורים על הגג, רעבים כהוגן ונוערים כמתלוננים על היחס המעליב… • גדלה פליאתם, בראותם כי הוא מוריד אותם שניים שניים מבלי שיתאמץ במיוחד…

בבקשנו להשפט לטובה, אנו נזכרים לפתע כי אחד הדברים היכולים להעביר את רוע הגזירה, היא הצדקה.