על הפרק

שבעה עשר בתמוז מוכר יותר כיום תחילת החורבן, היום שבו נבקעו חומות ירושלים בימי בית המקדש השני. ואולם ביום זה אירעו לישראל חמש פורעניות קשות

“חסידים! מה שאתם מכניסים אל הפה אתם בודקים היטב; האם אתם בודקים כך גם את מה שאתם מוציאים מהפה?!”

אין עוד מדינה בעולם שאויביה מדברים בגלוי על השמדתה. אסור לנו לעצום עין לרגע קט, ותמיד אנו זקוקים לשמירה ולהגנה של הרועה, הקב”ה, שומר ישראל

אי שם במדבר, באחד המקומות הנידחים ביותר, הולכת ומוקמת היום האוניברסיטה המוזרה ביותר בעולם: “אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה”.

תורת הקוואנטים שפותחה בכדי לספק הסבר למה שמתרחש בתוך האטום, הביאה פיזיקאים להבנה שהמציאות בה אנו חיים איננה חד משמעית.

הציפייה לגאולה היא תמצית הווייתו של הרבי, והוא קבע כי זה ייעודו של דורנו הדור האחרון לגלות והדור הראשון שיזכה בקרוב לגאולה

אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם – ועדיין נישאר יהודים, אחים. זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני

ראוי להיערך להיבט הרוחני לא-פחות מכפי שמתכוננים להכנת התבשילים. ככלות הכול, עיקרו של ליל-הסדר הוא הצד הערכי, וכל השאר אינו אלא תפאורה

התורה שייכת לכל יהודי, אבל אין פירוש הדבר שכל אחד ואחד רשאי לפרש את התורה כראות עיניו. בכלל, יש כאן תופעה מוזרה, שאינה קיימת בשום תחום עיוני. האם יעלה על הדעת שסטודנט שרק החל את לימודי הרפואה יתחיל ‘לפרש’ את עקרונות הרפואה כראות עיניו? וכי מי שלא למד פילוסופיה לעומק יעז לפרש את ספרי הפילוסופים הגדולים?