על הפרק

לראות רק טוב

רבי עקיבא ונחום איש גמזו כבר הבינו…

מלחמה במחלוקת

כאשר אדם מרגיש את עצמו ל”מציאות מנופחת” עלול הזולת להיתפס בעיניו כאיום על ‘מציאותו’.

בלי תירוצים

אם באמת אתה שואל “למה לא לימדו אותנו את כל זה בבית הספר?!…” במקום “לבכות על חלב שנשפך” למה שלא נעשה משהו, נלמד עכשיו. כל החיים הם בית ספר, אתה יכול ללמוד עכשיו!

בדרכו של אברהם

גדולתו של אברהם אבינו היתה בכך שהיו אצלו שתי המעלות: הן “זקן” – שלימות עצמית בכל קניניו האישיים, והן “בא בימים” – שהשפיע ופעל בעולם

שייבנה בית-המקדש

כשייבנה בית-המקדש, אפילו אומות-העולם יתייצבו לשמור עליו ויראו בו את הדבר היקר ביותר. וכך אומר הנביא: “כי ביתי בית-תפילה ייקרא לכל העמים”

43 שנה לנס הגדול

נהרות אדם שטפו את הדרכים המובילות לכותל המערבי, למערת המכפלה ולקבר רחל. זו הייתה ההתרגשות הטבעית של בנים השבים לארצם, “ושבו בנים לגבולם”

איכות-החיים היהודית

לרוב הציבור חשוב שיישמרו ערכי היהדות. מדוע נציגיו במערכות השלטון והתקשורת אינם מרגישים מחויבות להיאבק למען ערכים אלה?

ללמוד מהעבר

מגיל רך מחנך אורח-החיים היהודי ללימוד מתמיד של פרשיות וסוגיות, שלא כל כך מוצאים בהן משמעות מעשית היום, אלפי שנים לאחר שנכתבו. מה באמת פשר הערך הכל כך מקודש שמעניקים ללימוד התורה?

לחשוב טוב, לחשוב נכון

בצמתים רבים בחיים מוצאים אנו את עצמנו חושבים שחור * מחקרים מראים את ההשפעה שיש על העתיד להתבצע בכוח המחשבה * ומי התחיל?

לא נפסיק להאמין ולצפות

מדוע דווקא ה’עיקר’ העוסק באמונת הגאולה נוסח בסגנון של קושיה ותירוץ: “ואף-על-פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו”?

מלוך על העולם כולו

בראש-השנה אנו מקבלים עלינו מחדש את מלכותו של הקב”ה ומכתירים אותו למלך עלינו ועל העולם כולו. והוא מצידו מעניק רוב שפע לכל השנה

לשמור על המקור

יחד עם התורה קיבלנו גם את התכונה של המקום בו היא ניתנה, מידת השפלות. כדי לעשות בה שימוש נכון ומועיל, וחלילה לא לסטות מהמקוריות שלה, יש לשלב בלימודה מידה רבה של התבטלות. הרי התורה איננה ’עוד’ ספר. זו חכמה א-לוקית.