על הפרק

הקרב על ירושלים לא תם

לפני ארבעים ושש נה שנים רטטו נימי הלב של מיליוני יהודים ברחבי העולם, כאשר נתבשרו על שחרור ירושלים. באותם ימים היה ברור לגמרי כי השיבה

מספר המתגייסים לא יעלה אלא יפחת

כל עוד מכנים את תלמידי הישיבות ‘בטלנים’ ו’משתמטים’ זה דו-שיח של חירשים, וכל מה שנותר הוא משחק של כיפופי-ידיים

האם אנחנו רוצים להשתנות?

יום-הכיפורים מַפְנה קריאה אל כל יהודי – אל תעצור, אל תדרוך במקום, אל תתייאש. הקב”ה מושיט אלינו יד, ואנו נקראים לאחוז בה

סעודת האמונה

תקנת הבעש”ט לסעוד ’סעודת משיח’ בחג האחרון של פסח מסייעת לנו לקבל את הארת המשיח גם באמצעות הגוף הפיזי שלנו

בשביל לקבל צריך לתת

היא היתה חיילת בצוות הווי ובידור של חיל הקשר, בעלת עסק מצליח, עצמאית ומבוססת, עד שיום אחד החליטה לשמור שבת. זה היה קשה, רווי נסיונות קשים מנשוא, אבל היא התמודדה עמם בכוחות נפש על טבעיים. מאבקים אלה לוו במוטו “בשביל לקבל צריך לתת”, וכשהיא נתנה – היא קיבלה

הרבנית

צדקותה, ענוותנותה וצניעותה – קווים לדמותה

משיח? למה זה טוב?

הטוב המובטח בגאולה הוא רק אמצעי לשלמות הרוחנית של ימות המשיח.

אז והיום ..

יום חמישי האחרון תפס את כולנו מזועזעים והמומים מהרצח המחריד בישיבת ’מרכז הרב’ • לפני למעלה מיובל שנים אירע רצח “דומה” בביה”ס למלאכה בכפר חב”ד • הרבי יצא אז בשורה של מברקים, הנחיות ופעולות מיוחדות • כל הפרטים..

למה??

הטבח האיום שפקד אותנו בבית חב”ד בבומבי, הופך לזעקה גדולה, שבאה דווקא מתוך אמונה גדולה ומתוך ציפייה לראות בקרוב את נפלאות הגאולה

אין כפייה, יש בחירה

אם הדת היא דרך-חיים מחייבת והדבר אינו נתון להחלטתנו ואין לנו הרשות שלא לקיים את התורה ומצוותיה, היכן היא זכות הבחירה?