על הפרק

ט”ו בשבט וקירוב לבבות

תכונת הצמיחה והגידול של האילנות מחייבת כל יהודי להוסיף עוד ועוד גם בפעולות של הפצת אור התורה והמצוות בסביבתו ■ לראש השנה לאילנות

המאבק על הקיום היהודי

בארץ אנחנו מאבדים אחים יקרים בפיגועים; בתפוצות אנחנו מאבדים מספר גדול לאין-ערוך של יהודים, שאובדים לעמנו בגלי הטמיעה וההתבוללות.

השמחה שמגלה מי אנחנו

כשיהודי מגיע בשמחת-תורה לרקוד עם ספר-התורה, זה הרגע שבו הוא מגלה את מהותו האמיתית. פתאום הוא מרגיש שגם הוא יהודי, שגם הוא אוהב את התורה

לקחת את המתנה הא-לוקית

הקב”ה נתן לנו את כל האפשרויות ליהפך ממדינה קטנה ומאויימת למעצמה אזורית, שהייתה יכולה להרתיע את כל אויביה ולהבטיח לבניה שקט וביטחון

להיות בשמחה

ה’שמחה’ היא חלק ועיקר בעבודת ה’, כנאמר: “עבדו את ה’ שמחה”, והיא אחד מיסודותיה החיוניים ביותר של דרך החיים החסידית.

מה מניע אותם?

חב”ד, חב”ד, חב”ד. אנו רואים אותם מכל מקום; משמחים את החיילים בצבא, עוזרים לנזקקים, עובדים עם העולים החדשים ושכבות המצוקה ומקימים קהילות יהודיות תוססות ברחבי העולם. אך מה עומד מאחוריים, מהי משנתם התורנית שגורמת להם להיות כל-כך שלמים עם עצמם… בואו ננסה לר

“מצאתי בחב”ד את אשר אהבתי”

במילים ספורות מגדיר ר’ דרור כהן, שליח נמרץ במושב “אביבים” שבצפון את סיפור התקרבותו לרבי כבר בילדותו הבלתי-נשכחת ב’קטמון’ בירושלים התחילו לנקר בו הספקות בדבר החינוך שקיבל, וכאשר צפה בנערותו בהצגה מרתקת בשם ‘אותות ומופתים’, החליט לבקר בצפת, משם – קצרה

התפילה

איזוהי עבודה שבלב זו תפילה

הסתכלות נכונה

האם אין בלימוד הזכות איזשהו עיוות של המציאות? • האם אין בכך משום אשליה? • האומנם המציאות כה ורודה ויפה? • איך אפשר ללמד זכות על כל אחד ולראות כל דבר בראייה חיובית? • גל כהן עם כמה נקודות למחשבה לתחילת השנה

איך אפשר לאהוב את כולם?

אח אוהב את אחיו גם אם הוא שונה ממנו מכל בחינה שהיא – הוא אוהב אותו משום שהוא אחיו • כשנאמץ גישה זאת כלפי כל יהודי, לא נשנא אף אחד גם אם יעשה את הדברים החמורים ביותר. להיפך, אנו נרחם עליו ונשתדל להעלותו על דרך הישר.