על הפרק

מדינת היהודים אינה יכולה להיות אמריקה, המורכבת מבליל עמים ותרבויות. ההגירה הלא-יהודית מסכנת את עצם קיומה של “מדינת היהודים”

אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם – ועדיין נישאר יהודים, אחים. זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני

ראוי להיערך להיבט הרוחני לא-פחות מכפי שמתכוננים להכנת התבשילים. ככלות הכול, עיקרו של ליל-הסדר הוא הצד הערכי, וכל השאר אינו אלא תפאורה

התורה שייכת לכל יהודי, אבל אין פירוש הדבר שכל אחד ואחד רשאי לפרש את התורה כראות עיניו. בכלל, יש כאן תופעה מוזרה, שאינה קיימת בשום תחום עיוני. האם יעלה על הדעת שסטודנט שרק החל את לימודי הרפואה יתחיל ‘לפרש’ את עקרונות הרפואה כראות עיניו? וכי מי שלא למד פילוסופיה לעומק יעז לפרש את ספרי הפילוסופים הגדולים?

ועל ארבעה שנכנסו לפרד”ס…

סיפורי התורה לא נכתבו רק למען נדע את המאורעות ההיסטוריים שקרו לעם ישראל לדורותיו. בסיפורים אלו טמונים לקחי-חיים, אותם עלינו ללקט ולחיות על פיהם…

מרכזיותה של האמונה בביאת המשיח דורשת הסבר. היא יסוד מרכזי בדת-ישראל; כל יהודי נדרש להאמין בביאת המשיח ולצפות לבואו; שש ברכות בתפילת שמונה-עשרה עוסקות בבקשת הגאולה. למה העניין הזה חשוב כל-כך?