על הפרק

היהודי שהניח תפילין ליד הדוכן ברחובה של עיר, לא שינה בהכרח את השקפת-עולמו ואת אורח-חייו. אולי עשה זאת מפני שלא היה נעים לו לסרב. האם יש ערך למצווה כזאת?

מדינה שיוצאת מגדרה, ובצדק, על כל אדם שנרצח בפיגוע חבלני, עוברת לסדר-היום למשמע ידיעה כי בשבוע כלשהו נהרגו 10-20 בני-אדם בכבישים, וכי מראשית השנה קיפדו את חייהם מאות בני-אדם

האם בני-אדם שאינם שומרים תורה ומצוות ואינם בקיאים בענייני הלכה יכולים להביע דעה בנושא הגיור? ואם כן, מה אם שבת ותפילין?

בחיי היום-יום אנו משקיעים הרבה מאוד תשומת-לב ואנרגייה, אבל לא בהכרח הן מופנות לאפיקים החשובים באמת. הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים.

הציבור הדתי והמסורתי מרגיש תסכול עצום מדרך טיפולם של כלי-התקשורת בכל עניין יהודי

הקיום היהודי בעולם הוא בבחינת ’ספינה טובעת’, ומחובתנו להציל המוני נפשות יקרות של בני עמנו מגלי הטמיעה וההתבוללות

כאשר יהודי עומד בנחישות על אמונתו, בכוחו לנצח גם אימפריה אדירה כמו רוסיה הסובייטית. בנקודה הזאת נזרע הניצחון של עם-ישראל על הקמים עליו. מלקחי ’חג הגאולה’ י”ב בתמוז.

הדרך היחידה לעצור את גלגלי המנוע הזה היא לגרום לקולקטיב להבין שהטרור פוגע בו. כל עוד אין הם משלמים מחיר על ההסתה ועל התמיכה בטרור, למה יבלמו אותו? אבל ברגע שישלמו מחיר – והוא צריך להיות כבד וכואב – הם יעבירו לאנשיהם את המסר מהר מאוד.