אתרי חגים

“הגיע יום המשפט. היה זה בט”ו בשבט, סיכויי לזכות בדין נראו אפסיים לגמרי, אך הלכתי למשפט בלב קל כשבאופן בלתי-מוסבר אני שם את מבטחי בהבטחתו של הרבי • אינני יודע כיצד להסביר זאת, אך השופט שוכנע בכנות דבריי וזיכני בדין • נס שהתרחש בט”ו בשבט

צבא גדול של גיבורי חייל המוכנים למות למען שחרור העם התקבצו סביב המצביא • כשהתפאר באומרו: אלוקים, אם אינך עוזר לנו, אל נא תעזור לאויבנו ואנו נסתדר לבדנו – ירד מזלו.

בימי הביניים האפלים הואשמו יהודים בגללו בהרעלת בארות… • בימינו אלה הוא נערך בפרסום רב • מה זה ‘תשליך’? ואיך עושים אותו?

חסידים מכינים עצמם לקראת היום הזה בהתרגשות מיוחדת. לובשים בגדי שבת ומתקבצים להתוועדויות חסידיות, שנמשכות אל תוך השעות הקטנות של הלילה.

בשבוע הבא נחגוג כולנו סביב המדורות את ל”ג בעומר • למה בכלל חוגגים ומה מסתתר מאחורי המדורה?

כיצד נוטלים לולב? מה מברכים? בואו ונעבור יחד צעד אחר צעד כיצד לאחוז את הלולב והאתרוג, מה מברכים ואיך מנענעים

בלהט השירה והריקוד, שכח החסיד את היותו אסיר, שכח את המחנה ושכח את סיביר. הוא זכר רק את עובדת היותו יהודי, וכי היום הוא שמחת-תורה

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

בעיצומם של ימי קיץ בהירים, כשהעולם כולו יוצא לנפוש ולבלות, היהדות באה ומזכירה שאנחנו בגלות, אבלים וכואבים על חורבן בית-מקדשנו

■ כאשר אדם מתעורר בבוקר ליום עבודה חדש, עליו לדעת כי כבר אז ניתנו הכוחות וברכת ה’ לפעולות היום כולו! ■ מדברי הרבי על ט”ו בשבט

גיבור הספרון “הקול האבוד” הוא זמיר, ילד פלא שמתרגש לקראת הופעתו כסולן במקהלת בית-הספר. אלא שבחזרה הגנרלית מתרחשת מעידה מביכה שמערערת את בטחונו העצמי.

מצפים מאתנו בראש-השנה להיות אמיתיים. להכתיר עלינו את הקדוש-ברוך-הוא למלך – באמת. לרצות באמת שהוא יהיה מלכנו ולקבל באמת את מרותו