חגי תשרי

לא תמיד יודעים לבחור את ארבעת המינים שבאמת ראויים למצווה. לפניכם מדריך וידאו

ואז… לפתע יש רוח סערה. הכל מסביבנו רוקד, לא יציב, לא ברור. ושוב, אנחנו מעדיפים ללכת לישון. להתעלם. לעצום עיניים..

“היכולה תשובה להועיל גם לפושע כמוני?!” שאל בנימת לעג • “המקבל אתה עליך מיתה משונה זו?” – שאלו הרב • “כן, רבי, ובלבד שיתכפרו עוונותי”..

מקרוב ומרחוק הסתכנו חסידיו של הרבי והגיעו לחגוג את החג בצילו, על-אף איסור הנסיעה ברכבת שחל על היהודים

הצטרפו האחים וראו, הפלא ופלא! הם קראו.הנה ארמון המלך! אך מה זה? בכי ומספד? מה קורה? הם המשיכו וראו כי בת המלך חולה מאוד ואין לה מרפא. והמלך מכריז: האיש אשר יביא מזור לביתי לו אתננה לאשה!

הרב אורי זוהר הנחה תוכנית אירוח בערוץ הראשון ובה ניסה לגשר על הפער בין אנשים שומרי תורה ומצוות לאנשים שאינם כאלו לעת-עתה. באחת התוכניות, אירח הרב זוהר

“…הוא הלך תיכף ומיד לבית העלמין וקבר שם סכום כסף ניכר, עבור המתים שכבר איבדו כל תקווה…” • סיפור מיוחד על גלגל חוזר בעולם

כמה דפנות צריך? • הסכך חייב להיות ירוק? • ילדים יכולים לבנות סוכה? • ישראל הלוי מגיש: כך בונים סוכה

עדיין מהדהדים באוזניי קולות הבכי של כל הניצבים שם, בזמן התקיעות. באותה שעה לא היה לי ספק כי קולות התקיעה והיבבה הגיעו עד כיסא-הכבוד

מצפים מאתנו בראש-השנה להיות אמיתיים. להכתיר עלינו את הקדוש-ברוך-הוא למלך – באמת. לרצות באמת שהוא יהיה מלכנו ולקבל באמת את מרותו

ישבתי על הכורסא בסלון הבית, ובמקום להרבות במלל, פיזמתי לעצמי באופן שגם הסובב ישמע, את אחד מניגוניו הידועים של רבנו הזקן בעל התניא – על המילים “אלי אתה ואודך”. תוך כדי ’אמירת’ הניגון התרגשתי וזלגו עיניי דמעות. כשהרמתי את עפעפיי, הופתעתי לראות את אותו אדם כשהוא יושב מולי, וגם – בוכה…