ל”ג בעומר

צבא גדול של גיבורי חייל המוכנים למות למען שחרור העם התקבצו סביב המצביא • כשהתפאר באומרו: אלוקים, אם אינך עוזר לנו, אל נא תעזור לאויבנו ואנו נסתדר לבדנו – ירד מזלו.

י”ח אייר זהו יום חג לעם היהודי. ביום זה, הסתלק (נפטר) רבי שמעון בר יוחאי, אחד מהצדיקים הגדולים בהיסטוריה היהודית. רבי שמעון בעצמו, ביקש מכל היהודים בכל הדורות, שיחגגו את יום הסתלקותו מהעולם “בשמחה גדולה”.

הם נדהמו: כל החמורים על הגג, רעבים כהוגן ונוערים כמתלוננים על היחס המעליב… • גדלה פליאתם, בראותם כי הוא מוריד אותם שניים שניים מבלי שיתאמץ במיוחד…

“מי עשה את החור הזה באבן?” הוא שאל את עצמו, אך לא ידע את התשובה. המשיך עקיבא להסתכל בטבע ואז הוא ראה שעל האבן, נופלת טיפה מהמעיין ואחריה עוד טיפה ועוד טיפה…

בשבוע הבא נחגוג כולנו סביב המדורות את ל”ג בעומר • למה בכלל חוגגים ומה מסתתר מאחורי המדורה?

שנים רבות לפני כן, אמרו החוזים בכוכבים לרבי עקיבא: “כאשר תגיע בתך לליל החתונה שלה, היא תמות מנשיכת נחש”!… מחשבה אחת הרגיעה את רבי עקיבא : “אלוקים שומר עלינו ולכן בעזרת השם הכל יהיה בסדר.”

הוא היה שוהה בציונו של רבי שמעון כשלושים שניות, בעיניים עצומות, ומיד יוצא. פעם שאלו אחד ממקורביו לפשר הדבר…

גיבור הספרון “הקול האבוד” הוא זמיר, ילד פלא שמתרגש לקראת הופעתו כסולן במקהלת בית-הספר. אלא שבחזרה הגנרלית מתרחשת מעידה מביכה שמערערת את בטחונו העצמי.

החיילים שפשפו את עיניהם בתדהמה: מדורה ענקית בערה בצמוד לקבר וקולות רמים של שירה ושמחה עלו סביבה, משל היה המקום מלא וגדוש חוגגים…

בשבוע הבא, צפויים מאות אלפי ילדים בישראל לשיר את המילים הללו בדיוק במנגינה הנהדרת שהולחנה במיוחד לתהלוכות ל”ג בעומר שיתקיימו בשבוע הבא בכמעט כל ערי ויישובי ישראל.

זה היה מרגש בצורה בלתי רגילה. כשהתהלוכה צעדה בירושלים ידעתי שזה גם בתל אביב ורמת השרון ולוד וכל אחד מערי ישראל…

ל”ג בעומר תשמ”ח (1988), הרבי מליובאוויטש יוצא מביתו שברחוב פרזידנט שבברוקלין אל ציון חמיו (הרבי יוסף יצחק זצ”ל) שבקווינס. בדרכו ביקש הרבי לעבור דרך ’יריד הילדים’ בשדרת אמפייר..