בלוגים

מינוס חמישים בצל

“עוד שבת קפואה. לפני פחות מדקה יצאתי מביתי לכיוון בית הכנסת, רק שבע דקות הליכה מפרידות ביניהם. בקיץ אני לא מייחס לשבע הדקות הללו חשיבות, אבל עכשיו בשלהי פברואר, לכל שנייה יש משמעות…”

אוהד או שחקן?

לא היו ימים טובים למוכרי הכורסאות, לפיצריות והפיצוציות כימי המונדיאל. האם זהו אירוע ספורט?

מצעד האחדות בל”ג בעומר

המגפה פגעה בתלמידיו של רבי עקיבא מאחר ש”לא נהגו כבוד זה בזה”. נשמע לכם מוכר מהמציאות הישראלית? מזכיר לכם את המתחים בין דתיים, חילונים וחרדים? אל ייאוש – מהילדים נוכל ללמוד איך להתנהג

סליחות’ – מה תבקש?

או אז, ברגעים הקריטיים האלו, מתברר יתרונו הגדול של האסטרטג המנוסה שהשקיע בשינון המילה ‘אימא’ לשעון המעורר הקטן…. “אשתי היקרה”, אני מלמל מתוך שינה והתהפכות לצד שני “קומי, הילד קורא לך”….

גפילטע תאילנדי

”לפני עשר שנים פנה אלינו הרב יוסף קנטור מבנגקוק, וביקש שנבוא לשלושה חודשים לארגן פעילות עם ישראלים. כל מי ששמע על הרעיון, אמר שתאילנד מצוינת לטיול תרמילאים אבל לא מתאימה למגורים של זוג צעיר עם תינוק בן חודשיים…” • הרב נחמיה וילהלם מבנקוק, תאילנד בבלוג אישי ומרגש

אין כמו בבית בעולם

פרצו אצלנו. אם אני הייתי הבוס של אותו גנב, הייתי מפטר אותו. נו באמת, מכל הבתים בחרת את ביתו של הרב התפרן…

מה שלמדתי מבערל’ה…

“אני בן 82, אאמינו לי, האמנתי לדודה שלי, אני עדיין מאמין לה! אני עדיין מחכה, 80 שנה ואין יום שאני לא מחכה!…

מה יש בשופר הזה?

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד “מוזיקלי”… בכל זאת יש בשופר שאין בשום “כלי נגינה” אחר?!

איש הסוד של חב”ד

השופט אליקים רובינשטיין נפרד מידידו הוותיק, מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין ע”ה, במאמר אישי..

רק מתוצרת הארץ

“הזמן חלף לו ואני כבר ‘אחרי’, ילדתי בן במזל טוב, ילדי החמישי, ו’שם’ הוא מקום מגורינו בשמונה השנים האחרונות – קייב בירת אוקראינה. יצאנו, בעלי ואני, בשליחות הרבי על ידי ארגון ‘צעירי חב”ד’, מטופלים בתינוק בן עשרה חודשים …” • השליחה דבורה לבנהרץ בבלוג שליחות

מחשבות קטנות על חופש גדול

כנראה שממציא החופש הגדול ניחן עדיין במעט חכמה לשמור על המצאתו בעילום שם. רק לדמיין מפגש שלו עם כמה הורים שאני מכיר מקרוב…

נשמה יהודית מתעוררת ברכבת ■ בלוג

כהרגלי מצאתי לי פינה שקטה על הקרון, כדי לשבת ולהכין את המכתב השבועי, אלא שאז נגשה אלי סטודנטית עם פנים מוכרות ואמרה ‘הרב וישצקי, אתה זוכר אותי?’. נזכרתי מיד, זו הייתה רעבעקה ● בלוג