הרבי מליובאוויטש

בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר

בזמננו נוצר טיפוס של ‘בן חמישי’ – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. תוצאת הטעות של ההורים שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי

אם לא מנצלים במידה מלאה את הכוחות האלה שניתנו מלמעלה, הרחמנות גדולה הרבה יותר, מכיוון שהדבר גורם להפרעה בסדר הכללי של העולם, כפי שזה לגבי מכונה מורכבת, שבה לכל חלק יש את התפקיד המיוחד לו והוא חייב לפעול בצורה מלאה • הרבי כותב

יהודי שומר תורה ומצוות, שמחזיק בעמדה של השפעה בקהילה יהודית, איננו דומה רק לחייל בזמן מלחמה, אלא הוא כמו מפקד במשרה פיקודית בשדה הקרב. פשוט אין לו רשות לשחרר את עצמו מהחובה שלו ולנטוש את המשרה שלו • הרבי כותב

אם יום הולדתו של כל אדם נחשב ליום גדול ול’ראש השנה’ הפרטי שלו, ודאי שיום הולדתו של צדיק ומנהיג גדול, נשיא הדור, הריהו יום שמחה לכל בית ישראל

הגורם היחיד להישרדותו של העם היהודי (ולא בקאריביים..) היה וימשיך להיות, הדבקות בתורה ובמצוות • הם שנתנו לעם היהודי את האופי והעוצמה הייחודיים שלו • “ודתייהם שונות מכל עם” • הרבי כותב

המילים “נציג חב”ד יצא לבקר את הנפגעים”, או “שליח חב”ד שסייע בזיהוי החללים” לא צריכות להיות מובנות מאליהן, למרות שהתרגלנו לשמוע זאת…

כשזוכרים את הנטייה של צעירים בימינו להחשיב את עצמם מבוגרים דיים לעסוק בנושאים רציניים שמשפיעים על החיים שלהם, אני מאמין שזה לא יהיה חכם לדחות את המועד שיספרו לו את המעמד האמיתי שלו. במוקדם או במאוחר הוא ישמע על כך ממקור אחר, והוא יכעס על כך שהעלמת ממנו עובדה כה חשובה • הרבי כותב

חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב

הרבנית ע”ה היתה תעלומה גדולה בחייה, וגם לאחר פטירתה עדיין רב הנסתר על הנגלה. שביבים לדמותה של הרבנית חיה מושקא ע”ה – רעייתו של הרבי