מעשה שהיה

השכן נראה מופתע מאוד מהופעתו הלא-צפויה של ר’ יחזקאל. “ששש…”, הסה אותו, “הבה ניכנס לביתי ואפרע לך את החוב”.

בהתרגשות האזינו לדיווחים על רעידת אדמה קטלנית שפגעה במנגואה. רבבות הרוגים ופצועים, מאות אלפים נותרו ללא קורת גג. הם לא ידעו נפשם מהתרגשות. הייתי אמור להיות במלון בעיר אשר רבעים שלמים ממנה נמחקו מעל פני האדמה

בעת הברכה היו עיניו עצומות בדבקות, וכשפקח אותן בסיום הברכה, ראה לתדהמתו כי הסנדלר נעלם ואיננו..

אמנם שמחנו על שעלה בידנו להפגין גאווה יהודית, אך החשש מפני תגובת השלטונות כרסם עמוק בלבנו וזו אכן באה…

טרם הספיקו להתרחק והנה הם שומעים את העגלון קורא אחריהם ומבקשם לעצור. ‘הלוא את עשרת הרובלים שסיכמנו עמו מסרנו לו בשלמות, ומה הוא רוצה מאיתנו’?

על קנאתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ולמה היו פני הסבא משפולי עגומות?

האווירה המשולהבת גאתה והלכה מרגע לרגע. ופתאום, באותם רגעי שיא, נשמע לפתע קולו הפשוט והצלול של השופר, בתקיעה ארוכה חודרת לב.

מלחמה פנימית קשה התחוללה בליבו של החייל. כנגד כל השיקולים התעוררה בו בעוז נקודת היהדות. פתאום החליט כי בשום פנים ואופן לא ימיר את דתו, ויהי מה!