מעשה שהיה

האדמה נפערה ובלעה איש ואשה, ממש כמו שקרה לקרח ועדתו, כאשר חלקו על משה רבינו.

בתוך שמונה שעות הגיע מענה מהרבי מליובאוויטש בזה הלשון: “לבדוק תפילין, לבדוק מזוזות גם במחסן, לערוך את החופה ביום ובשעה שנקבע מראש ויהיה בהצלחה רבה”.

במקומה של הבקתה העלובה, עמד ארמון מפואר ורחב-ידיים, משרתים במדים מגוהצים עומדים בשער ומוכנים לשרת את האורחים הנעלים…

זה קרה לפני יותר משלוש-מאות שנה. מוונציה נעלם פתאום המלומד והפילוסוף הנוצרי שנחשב לאישיות המבטיחה בכנסייה הקתולית. יום אחד אבדו עקבותיו ולאיש לא היה מושג על מקום הימצאו..

“אתה יהודי?” פניתי אליו. “מה זה עניינך?!” השיב לי בהתרסה. “הנח לי, אינני מאמין בזה, אני הולך עכשיו לאכול ארוחת-בוקר”..

לפתע קלטו אוזנינו רחש מלמעלה. לתדהמתנו ראינו שני בדואים משתלשלים פנימה מבעד האשנב שבתקרת הציון. הם היו חמושים ונעלו מגפיים בעלי סוליות ברזל מחודדות

טרם יצא את ביתו, נעצר הרב ליד הדלת, הניח ידו על המזוזה, שקע בהרהורים ולבסוף חזר על עקבותיו, נכנס הביתה וישב ללמוד .. סיפור לשבת

העבודה במפעל המשיכה ללא הפרעות והכל נראה טוב. כך גם יכל להמשיך המצב עוד שנים רבות. אלא שביום בהיר אחד, הודיע מנהל העבודה ליעקב כי הוא פורש מעבודתו היום! • סיפור לשבת

בתשובה לשאלתו מה לעשות, אמר הרבי שעליו לנסוע למוסקבה, ושם להתראות עם מספר חסידים. ביניהם היו סוחרים שהיו קונים סחורות ברשות הממשלה..

התזמורת השתתקה, הכינור נדם, ברל פקח את עיניו ולהפתעתו ראה, כי החתן מוטל על הרצפה, מחוסר הכרה!

“אני מבין שאתה מבקש מאוד לכבדני, אולם אינני רוצה לקבל את הכסף”. “מדוע?”, תמה הכובען. “אסור לי לקחת את הכסף”, הבהיר החכם. “זו תהיה הונאה”

בלי אומר ודברים פתח את הכלוב. הציפורים הכלואות חגו מעל ראשו כמה שניות, משל ביקשו להודות למיטיבן, ולאחר מכן פרשו כנפיים ונפוצו לכל עבר..