מעשה שהיה

שתי עיניו זלגו דמעות כמים: “אבקשך שני דברים: האחד, לעולם אל תשכח כי יהודי אתה. והשני, כאשר תחוש בצרה קרא קריאת-שמע

מוחה פעל בקדחתנות. תחושה פנימית אמרה לה כי ברגע זה עלתה על קצה החוט המוביל לגילוי הרוצחים

בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.

ר’ שמואל קידש בברכת ‘שהכול’, ולאחר מכן טעם כל אחד ואחד מהמים המתוקים

“כאשר עברה ההלוויה ליד ביתי ראיתי עמוד אש עולה מהמיטה ומזדקר עד השמים”, אמר להם, “כעת אני גם מבין מדוע זכה לכך”.

פסק הרופא …

…לאחר שהרבי חזר על בקשתו שוב פתחה הבת את פיה ואמרה: “כן”! … • לא קשה לתאר את ההתרגשות והשמחה, ובפרט כאשר בעקבות המלה הראשונה מפי הבת החלו לזרום עוד ועוד מילים… ההורים חבקו ונשקו, בכו וצחקו ביחד… • בזכות הדלקת נרות שבת