מעשה שהיה

“זכור” את הבן…

חסידים ואנשי מעשה נהגו לבדוק תפילין ומזוזות בימי חודש הרחמים והסליחות – חודש אלול • פניות רבות לרפואה וישועה שהופנו אל הרבי נענו בהנחייה לבדיקת התפילין והמזוזות • סיפור אחד מיני רבים לפניכם • סיפור לשבת

לאן נעלם הגידול?

ההורים השבורים ישבו מולו כהלומי רעם. “עשינו הכל כדי לעצור את הגידול הממאיר… ” אמר הפרופסור, “אולם עתה לצערי הגענו למצב ש… אפסה כל תקווה… לא נותר לכם אלא להנעים לילדכם ככל האפשר את חודשי חייו האחרונים…” • … לאחר התבוננות של שניות מועטות קבע הרבי בפסקנות. “אני אינני רואה כאן כלום!”.

אז למה חיכיתי לפוגרום?!

כשהתקרבתי חשכו עיני: במקום חנות ניצבה לה חורבה שעשן שחור מיתמר ממנה. קבוצת ניאו-נאצים ביצעה פוגרום. פך אחד של נפט וגפרור ומהחנות הגדולה לא נשאר כל זכר • והנה, יום בהיר אחד, פוגש הוא את פנינה: דוחפת לפניה עגלת תינוקות ולצידה צועד גבר לא מוכר…

תפילין או שוקולד

“מדוע פרצת אתמול למחסן?”, דרש מפקד המחנה לדעת. “חשבתי שיש שם שוקולד”, ענה לו בן-ציון. המפקד לא השתכנע מהתשובה. “יהודי קטן”, צווח עליו, “אמור את האמת שאם לא-כן נתלה אותך!”…

ספר הפלאים

בעודי יורד במדרגות וספר-התורה בידי, חשתי לפתע שאיני יכול לראות דבר. ככל שניסיתי להתקדם הבנתי כי מאור עיניי פשוט נלקח ממני…

שאלה מנקרת

הדברים התמיהו אותו. שוב נפתחה הדלת והצדיק יצא אל המסדרון אחוז התלהבות: “אברך אברך; ואולי בכל זאת יש אלוקים בעולם?”…

השבועה הגורלית

לתדהמת המוזמנים גילו אותו מוטל על הרצפה, כפות בידיו וברגליו, ופיו סתום בסחבה, כשחבילות כסף פזורות סביב

בדיוק בזמן

“נשארתי עומד ברחוב נבוך ואובד-עצות. לאן אלך עכשיו? באותו רגע נשאתי את עיניי לשמים ובלב שבור התפללתי וביקשתי מהקב”ה שיעזור לי להיחלץ מהמצוקה שנקלעתי אליה.”

אתרוג מט”ו בשבט

“הצדיק מרוז’ין ידע בדיוק איזה אתרוג נגזר לו. כשראה את האתרוג שהבאת לו, נתמלא ליבו חשש שמא נשתנה דינו…”

פורים קטן באמצ’לב

בקבלו את הדו”ח, הורה מיד על גיוס אחד מכל עשרה יהודי אמצ’סלב לצבא, ואילו הסוחרים יישפטו וייענשו בכל חומר הדין…

קינת השכינה

כשהגיע לעיר-הקודש לא פנה לאכסניה. הוא שם מיד את פעמיו אל הכותל המערבי. השעה הייתה שעת לילה. ר’ אברהם החל לשפוך את תחינתו לפני הקב”ה, מתוך בכיות רמות וזעקות קורעות-לב, עד שאפסו כוחותיו..

ישועה במונטריאל

“כעת ברורה לי תשובת הרבי”, הסביר המארח לבני שיחו הנדהמים …