מרוסיה גאלתנו
החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.
החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.
משמשו של הרבי, הירש, רץ במהירות לעבר החלון הסגור. הוא פרץ את החלון, העיף מבט פנימה וזעקה נמלטה מפיו: “הם שוכבים מעולפים!”. החדר היה אפוף עשן וזוג הזקנים נראו חסרי רוח-חיים. נותרו רגעים אחדים עד שהאש תגיע גם לשם.
“לאחר שהוכחת כי השבת יקרה לך ואינך מוכן לוותר עליה בשום אופן, תאיר לך ההצלחה פנים. לך לדרכך וקבל את העסק הראשון שיזדמן לך, וה’ יהיה בעזרך”…
פסק הרופא …
היתה זו אחת המסיבות המרגשות והנוגעות ללב ביותר שקיימו אי-פעם נשי חב”ד בניס, צרפת, בראשותה של הרבנית פינסון. היה זה כאשר הרבי דיבר בלהט רב,
“את רוצה לזמר לי, שעדיין לא הרתחת מים לקפה?!” רתח ראשיד …
עלי הנוכל הוביל את הנוסעים העייפים ליער, הסמוך למערה. שם ניגש אל משולם וחבורתו ואמר להם: “כעת, תנו לי שני דוקאט זהב, כפי שהבטחתם”..
סיפורו של נער שחפץ בכל מאודו ללמוד יהדות. הוא מכר עיתונים בקרן רחובות , ומהכסף שהרוויח שילם למורה שילמדו יהדות. למרבה הצער, לא זכה שיחגגו לו בר מצווה. רק כשהגיע לגיל 69, נוצרה ההזדמנות הנאותה… לעולם לא מאוחר!
כשהסכנה גברה, ברחו מהעיר ומצאו מקלט במערה • לפתע. באורח פלא, צמחו בפתח המערה עצי חרובים ואף מעיין מים חיים החל מפכה ליד המערה
“מר שטיינמץ, נא לגשת לטלפון בדלפק, שיחה דחופה ממתינה עבורך, תודה” • “מי זה יכול להיות? חשב, “ואיך הצליחו לתפוס אותי בזמן הקצר של חניית הביניים?”
“לא יעבור עליי יום בלי תפילין” אומר חיים קלדרון, ספק-מזון בחברת תעופה ידועה. “נכון, יש מאחורי זה גם סיפור מיוחד”
העגלון המבוהל הפעיל את כל כוחו כדי לעצור את הסוסים ובלם את העגלה בחריקת אופנים. “רבי, הושיעה!”, זעק האלמוני..
אנחנו זמינים לכל שאלה
7-727-2530-101+
מחכים לכם בבית חב״ד
206e Rayimbek Ave, Almaty.
שעות הפעילות המשרדית
ימים א-ה: 09:00-17:00
יום ו׳: 09:00-15:00