עברית

אין דבר המשמח את הנפש כמו ההרגשה, שבכספנו נעשים מעשים טובים: ילדים לומדים תורה, באה הקלה לסבלם של חולים, מוארות עיניה של משפחה במצוקה. לכן יש להשתדל להרבות במתן הצדקה, ולהקפיד שבכל בית תימצא קופת צדקה.

החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם – ועדיין נישאר יהודים, אחים. זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני

בראיון מיוחד מספר חה”כ הרב מנחם פרוש ז”ל על שליחות מיוחדת לקברניטי המדינה שקיבל מהרבי יוסף יצחק שניאורסון זצ”ל שהצילה את החינוך התורני בישראל.

הראיון צולם חודש לפני פטירתו בשנת תש”ע.

כשהגעתי לבסוף לפקיד שתפקידו לסכם את הממצאים ולהכריע סופית אם המתייצב כשיר לגיוס אם לאו, הביט עליי במבט של חמלה ושאל: ‘מה קרה לך, מסכן שכמותך, שכל רופא מצא אותך בעל מום וחולה במחלה אחרת?!’…

“הנה רבי, עשיתי כפי שהבטחתי והבאתי לכאן את בני”, אמרה האם בקול רוטט. הצדיק הביט באם בפנים קורנות והעביר יד רכה ומלטפת על ראש הילד ונטל זוג מספריים שהיה מונח על השולחן. סיפור לח”י באלול.

כמדי שנה בערב חג הסוכות היה הרבי בוחר את ארבעת המינים לחג הסוכות במבואה שעל-יד חדרו. קטע וידאו זה צולם בתאריך י"ד תשרי תשמ"ט –

במהלך התוועדות אומר הרבי שצריך להקים רעש אמתי… ומיד התחיל את לשיר את ניגון ההקפות של אביו – רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ”ל

מה מסמל את הניצחון המופלא של חנוכה? – לא חרב, לא חנית, לא מקל, אלא דווקא נר – להבה קטנה ומאירה. זה גם מסר לכולנו