עברית

השואה בעיני המאמין

המרצה הנודע, הרב יחזקאל סופר, עוסק בשאלות שסביב הטרגדיה הגדולה של עם ישראל

תפילת חנה

לילה אחד שוטטתי לבדי בשכונת בית-ישראל. הצצתי באחד החלונות ורותקתי למראה זקן נשוא פנים היושב והוגה בתורה. עמדתי בדממה והתבוננתי בו

יום של התעלות ומחוייבות

הציפייה לגאולה היא תמצית הווייתו של הרבי, והוא קבע כי זה ייעודו של דורנו הדור האחרון לגלות והדור הראשון שיזכה בקרוב לגאולה

אהבת חינם

כי תמיד בלי הרף זורמים רחמיו על יושבי תבל / ורק לפעמים נשיב גמול לחסדי א-ל • המשורר צבי יאיר קורא לאהבת ישראל

אישון

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

יֵשׁ מוֹצָא ‏

הסתכלות חיובית בכל מצב הינה תולדת חינוך נכון מהגיל הרך ואילך

לאיזו ישיבה?

ראשית, בכל הקשור בחינוך הילדים הולכים אחר רצונו של הילד, שאלו נא אותו באיזה מקום הוא יחוש בנוח, היכן הוא מרגיש מחובר לצוות ולמקום

כשאח קטן מציק לאחיו הגדול.

ראשית נדאג שלא ליצור "חוקי התנהגות" כמו: 'הגדולים מוותרים לקטנים', או 'הקטנים לא מבינים אז מוותרים להם'. למרות הנטיה ל"הנחות" לאחים הקטנים, יש להציב להם

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע”ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

ממעמקים

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר